תל אביב שלא נבנתה: החזון הירוק שהוחמץ ואיך מתקנים אותו היום

דמיינו תל אביב שבה במקום לחפש "פנגו" אתם מחפשים צל, והולכים ברגל בתוך שדרות ירוקות מקצה לקצה.

בסרטון זה, עדי מגדל מגריניר לוקחת אותנו למסע היסטורי אל "תל אביב שלא נבנתה" – החזון המקורי של העיר הלבנה שיכול היה למנוע את פקקי הענק ועומסי החום שאנו חווים היום. האם אפשר להחזיר את הגלגל אחורה?

התוכנית של פטריק גדס

עדי מסבירה שבתחילת דרכה של תל אביב, הוזמן האדריכל הסקוטי הנודע סר פטריק גדס (Patrick Geddes) לתכנן את העיר. גדס ראה את העיר כיצור חי: הכבישים הם העורקים, המבנים הם התאים, והפארקים הם הריאות הירוקות. החזון שלו כלל רשת של שדרות מוצלות ("גינות כיס" ושבילים) שיאפשרו לאנשים לנוע בעיר בנוחות ללא תלות ברכב פרטי [01:21].

למה זה לא קרה?

המציאות הישראלית טפחה על פני התכנון. גלי העלייה הגדולים והצורך הדחוף בפתרונות דיור מהירים הובילו לסטייה מהתוכנית המקורית. העיר נבנתה מהר, צפוף, וללא התחשבות מספקת בשינויי האקלים או בתכנון תחבורה ציבורית לטווח רחוק – מה שיצר את ה"טלאים" שאנו רואים היום [02:30].

תל אביב האלטרנטיבית (AI)במהלך הראיון מוצגות הדמיות AI (בינה מלאכותית) הממחישות איך תל אביב הייתה יכולה להיראות אילו דבקו בתוכנית המקורית: עיר שכולה ריאות ירוקות, נחל הירקון שמשתלב במרחב העירוני, והליכה רציפה בצל [02:47].

התיקון הכואבעדי מציינת שכיום העירייה מנסה לתקן את טעויות העבר באמצעות פרויקטים ענקיים כמו הרכבת הקלה והמטרו. למרות שזה מרגיש כרגע כמו "הליכה אחורה" (פקקים, אבק, רעש), זוהי "ירידה לצורך עלייה" בניסיון להפוך את העיר לירוקה ונגישה יותר בעתיד [03:37]. לסיום, היא מזכירה יוזמה באוניברסיטת תל אביב שעוזרת לסטודנטים לבחור מסלולי הליכה לפי מיקום הצל – דוגמה לאיך טכנולוגיה יכולה לשפר את הליכתיות (Walkability) בעיר חמה.