מבנים מתנפחים – הפתרון הירוק והחכם לבנייה מהירה | גריניר בנייה ירוקה

הסרטון מציג ראיון מתוך תוכנית כלכלית, בו המנחה משוחח עם עדי מגדל, הבעלים של חברת "גריניר קיימות ובנייה ירוקה". הדיון מתמקד בטכנולוגיות בנייה חדשניות, בדגש על "מבנים מתנפחים" ושימוש בחומרים פולימריים מתקדמים כפתרון למשבר האקלים, עלויות האנרגיה העולות והצורך בבנייה מהירה ויעילה יותר.

עדי מציגה טכנולוגיה שנראית עתידנית אך שורשיה נעוצים עוד בשנות ה-60הטכנולוגיה המרכזית: בנייה באמצעות ניפוח (Binishells)ברק מציג טכנולוגיה שנראית עתידנית אך שורשיה נעוצים עוד בשנות ה-60, בפיתוח של ד"ר ביני (Dr. Bini) וחברה בשם Binishells. הרעיון נולד מתוך צורך לפתור בעיות תכנון וביצוע בענף הבנייה הקונבנציונלי. תהליך הבנייה מתואר בסרטון בצורה הבאה [01:32]:

1. יצירת התבנית: תופרים יריעת בד פולימרי חזקה במיוחד בצורה האדריכלית המבוקשת (בדומה למתקנים מתנפחים של ילדים).

2. הקמה: מביאים את היריעה לשטח, פורסים אותה ומנפחים אותה בלחץ אוויר עד שהיא מקבלת את נפחה המלא והיציב.

3. חיזוק ויציקה: על גבי הבלון המנופח מניחים רשתות פלדה וברזל לחיזוק המבנה. לאחר מכן, יוצקים בטון נוזלי על גבי הקונסטרוקציה.

4. סיום ושימוש חוזר: לאחר שהבטון מתייבש ומתקשה, מוציאים את האוויר מהבלון. היתרון הגדול הוא שניתן לשלוף את יריעת הבד (התבנית) ולהשתמש בה שוב לבניית מבנים זהים נוספים.

יתרונות השיטההשיטה מציגה יתרונות דרמטיים לעומת בנייה מסורתית [02:30]:

• חיסכון בחומרים: שימוש ב-70% פחות חומרי בנייה.

• מהירות: קיצור משמעותי של זמן הבנייה. שלד המבנה יכול להיות מוכן תוך 3-5 ימים בלבד.

• עמידות: המבנים נחשבים עמידים מאוד בפני שינויי אקלים, שריפות ורוחות חזקות בשל צורתם והחומרים מהם הם עשויים.

• עלויות: הוזלה משמעותית בעלויות הבנייה ובעלויות האנרגיה לתחזוקת המבנה.

עם זאת, לשיטה יש מגבלות. היא מתאימה בעיקר למבנים נמוכים וצמודי קרקע, כגון בתי ספר, גני ילדים, או מבני ציבור כמו יקבים (הוזכר יקב בטוסקנה שנבנה כך), ואינה מתאימה כרגע לבניית רבי-קומות [02:46].

טכנולוגיית ETFE ומבנים דינמייםבהמשך הראיון, המנחה מזכיר מבנה שראה בניו-יורק שזז על גבי מסילה ("The Shed"). ברק מסביר כי זהו יישום של טכנולוגיה שונה אך קשורה, המבוססת על חומר בשם ETFE [04:12].

• מקור החומר: פותח במקור בשנות ה-70 עבור תעשיית החלל על ידי חברת דופונט (DuPont). מדובר בפלסטיק שקוף, חזק ועמיד מאוד.

• היישום: יוצרים מהחומר "כריות" מלאות באוויר. כריות אלו משמשות כתחליף לזכוכית או קירות בחיפוי מבנים.

• דוגמאות מהעולם:
  אצטדיון אליאנץ ארנה (מינכן): המבנה מחופה בכ-2,800 כריות ETFE. השימוש בכריות חוסך את הצורך בזיגוג זכוכית יקר וכבד [04:50].
  The Shed (ניו יורק): מרכז תרבות ואומנות ענק שמסוגל "לזוז". המבנה יושב על גלגלים ענקיים, ובזכות המשקל הקל של כריות ה-ETFE והשלד, ניתן להזיז את המבנה כולו כדי לקרות רחבה חיצונית באירועי גשם או לפתוח אותה במזג אוויר נאה [05:11].

שליטה אקלימית ואנרגטיתאחד היתרונות הבולטים של כריות ה-ETFE הוא היכולת לשלוט בערכים הטרמיים של המבנה. על ידי שליטה בכמות האוויר שבתוך הכריות, ניתן לקבוע כמה אור טבעי ייכנס, וכמה חום או קור יחדרו למבנה, מה שמאפשר התייעלות אנרגטית משמעותית [05:54].

סיכום ומצב השוקלמרות היתרונות הברורים, ענף הנדל"ן מתואר בראיון כענף שמרני מאוד שעדיין בונה בשיטות של "המאה הקודמת". הטמעת טכנולוגיות אלו איטית, אך הן מציעות פתרונות קריטיים לעתיד בר-קיימא. הראיון מסתיים בנימה הומוריסטית לגבי השאלה מה יגיע לישראל קודם – הרכב המעופף או המבנים המתנפחים.