העיר שמתמלאת בזבל – ואיך אפשר להפוך אותו לזהב?
מה קורה כשעיר בירה אירופאית טובעת בזבל? ואיך סינגפור הופכת את הפסולת שלה לחשמל נקי?
עדי מגדל מגריניר חושפת את אחד האתגרים הגדולים של האנושות: הטיפול בהרי הזבל שאנו מייצרים. בראיון זה היא לוקחת אותנו לסקופיה שבמקדוניה, שם הוכרז מצב חירום סביבתי בגלל זבל ברחובות, ומשם לסינגפור ולנורווגיה – המדינות שכבר לא רואות בזבל מטרד, אלא משאב יקר ("זהב") לייצור אנרגיה.
הבעיה: כשהזבל עולה על גדותיו
הראיון נפתח בסיפורה של סקופיה, בירת מקדוניה, שחוותה משבר תברואתי חמור עם ערמות אשפה ברחובות וצחנה נוראית, מה שהוביל לירידה בתיירות ופגיעה באיכות החיים [01:20]. המסקנה: טיפול לקוי בפסולת הוא לא רק בעיה סביבתית, אלא גם כלכלית ותדמיתית. עדי מסבירה שקשה מאוד לתקן את הנזק בדיעבד (כמו שקרה בחיריה), ולכן חייבים לתכנן מערכות פינוי חכמות מראש.
הפתרון: Waste to Energy (פסולת לאנרגיה)עדי מציגה את המודל של סינגפור ונורווגיה, שבהן שורפים את הפסולת בטמפרטורות גבוהות ומייצרים ממנה חשמל ואנרגיה ("ביוגז").
סינגפור: הקימה אי מלאכותי שלם ("סמאקו") שבו מטופל האפר שנותר משריפת הזבל, תוך הפחתת נפח הפסולת ב-90% [02:41].
נורווגיה: המדינה כל כך יעילה בניצול הפסולת לייצור חשמל (במקום פחם), עד שהיא נאלצת לקנות זבל ממדינות שכנות כדי להפעיל את התחנות שלה [05:12].
חדשנות ישראלית: "זוהר טכנולוגיות"
יש גם גאווה מקומית: עדי מזכירה חברה ישראלית בשם "זוהר טכנולוגיות" (Zohar Technologies) שפיתחה את ה-"Zohar X". זהו מתקן קומפקטי שמסוגל לקחת את כל האשפה הביתית (ללא צורך במיון מוקדם), ובאמצעות תהליך תרמי (גזיפיקציה) להפוך אותה לאנרגיה ולבלוק אפר קטן. הפתרון הזה מייתר את הצורך במשאיות זבל רבות, חוסך פקקים וזיהום אוויר, ומאפשר טיפול מקומי בפסולת [03:33].
המסר: צרכו פחותלמרות הטכנולוגיה, עדי מדגישה שהפתרון האמיתי הוא לא רק למחזר או לשרוף, אלא לצרוך פחות. בסופו של דבר, הכי קל לטפל בפסולת שלא נוצרה מלכתחילה [06:52].