מגדלים משנים את זרימת הרוח סביבם. צורה, גובה, מרווחים ופינות יכולים להאיץ זרימה, ליצור מערבולות ולהשפיע על הולכי רגל ועל המרחב הציבורי. בדיקות רוח, ובהן מודלים פיזיים או CFD, מסייעות לזהות מוקדם אזורים בעייתיים ולבחון חלופות תכנון. עם זאת, לא בכל פרויקט קיימת אותה דרישה, ויש לבדוק את ההקשר התכנוני והרגולטורי. בנוסף, רעשי שריקה שמקורם בפרטי מעטפת, אלומיניום או חיבורים הם סוגיה אקוסטית והנדסית שאינה נפתרת באמצעות מודל רוח בלבד. הסרטון מדגים מדוע תיאום מוקדם בין אדריכלות, רוח, מעטפת ואקוסטיקה חשוב כל כך.
מגדלים ורוח עירונית: כיצד קו הרקיע משפיע על הרחוב
תמליל מלא
תמליל מלא של הסרטון
קוה הרקיע של הרי בין עבר עובה ועתיד כשאנחנו חושבים על עיר מה התמונה הראשונה שקופצות לנו לראש לרוב זה קו הרקיע שלה הסקייליין הצללית של המגדלים גגות הבתים הצריכים או הגורנים הסקיילין הוא כמו תביעת אצבע של עיר לא. תראו א כמעט שניים ממש זים סקיילין מספר סיפור של זמן של תרבות של מדיניות של קדמה וגם של א של בחירות שלום עדי מגדל בעלים לגרינר קיימות ובנייה ירוקה מה העניינים? מה המצב? בסדר בדיוק הינו זה לא איתך. לא דיברנו על ירושלים למשל לפני כמה זמן ירושלים עם האבן הירושלמית שלה וזה הסקייליין שלה זה לא סקייליין של תל אביב מסכה לירושלים ויש שם איזה מיזם לבנות מגדל של 40 קומות מאוד חדשני ויוקרתי באמצע העיר ויש שמה.
קרב יש הרבה תל כי זה לא ירושלים זה כמו שירושלמים אנשים ירושלמים זה לא אנשים תל אביבים זה אנשים אחרים אז לכל עיר יש את ה את ה את האופי שלה בנירות תראה, זה מאוד משתנה וגם צריך להבין. שיש אבולוציה גם לקו הרקיע של הרים. ואם אתה מסתכל על דברים ש קרו בעבר, הם קרו לצורך מקורך המציאות. לא באמת תכננו את הדברים ולא באמת חשבו וואו כמה זה יפה זה. סך אנחנו רואים את ירושלים. תראי איזה. יופי. כבר לא תראי איזה יופי. איך ירושלים נראית היום. מדהים. מדהים. לא סינגפור. אתה העניין חייב בזנין. זה מנתן דני. זה לא ירושלים הוא לא מבין. לא אבל.
אתה יודע אפשר לעשות מבחן ולראות שאתה באמת תזהה את כל הערים איך בנתן אתה אני חושב שזה הסקיילן הכי מוכר אבל אחרי שהתאומים קרסו היה להם אתגר גדול לחשוב איך הם מייצרים באמת את ה את ה את המותג. הזה כאילו זהזה זה יש קשר ישיר ל אין פה סטבילדינג והתאומים זה שני הדברים שהכי בולטים בסקיילן היום זה כבר השתנה נכון והיום באמת הרים מבינות שאין להם ברירה אלא לחשוב מראש איך הם משלוות בין הישן לחדש ואם. אתה חושב על תל אביב אז זה דווקא חלק מאוד מעניין זה לדעתי ללמוד מטעויות ואם אנחנו מסתכלים על הקו של קו הרקע של תל אביב אז נבנו שמה הכי קרוב לים הם מגדלים מאוד גדולים ובעצם מנעו או מונעים.
עד היום מכניסה של בריזה לתוך העיר זה עניין של הקלים עירוני זה עושה הרבה צרות גם בחיפה נלחמו בזה כל הבנייה ליד הים משנה את כל ההתנהגות של האקלים מעבר הסטי זה הרוחות שמגיעות זה שילוב נכון זה חלק. ניכר בתכנון עירוני צריך לקחת בחשבון את כל האתגרים האלה שאנחנו מדברים עליהם גם ניו יורק שנבנתה כשתי בערב והסקיילין שלה מאוד יפה הוא לא תואם את המציאות הקלימית שיש היום יש רוחות מאוד חזקות לעיר יש אזורים בעיר שאתה. לא יכול לבוא ולפתוח את הדלת כן נראה תעלות רוח בדיוק יש ונטנלס שיום אנחנו מבינים שזה לא מספיק שזה רק יראה יפה אתה צריך לעשות חיבור בין העיר לבין האנשים שמשת זאת אומרת בין המבנים לבין מה השימוש של.
האנשים אתה מסתכל על אבודבי ודובאי יש לנו את הבורג' חליפה שהוא מאוד יפה והוא באמת מצטלם למדים אבל בסוף לא הייתה שם חשיבה אמיתית איך אנשים ילכו ברגל ומאוד חם שם לאורך השנה ואנשים לא יכולים ליצות ברחובות כי. אין לא הצללות ואין לא יצרו גם א אפשר גם אפשר גם לגרום לרוח להגיע אם אנחנו מתכננים נכון והדברים האלה יוצרים הרבה מאוד אתגרים מה השתנה בישראל בשר שנים האחרונות מבחינת קו רקיע של ערים קודם כל גושדן אתה. יודע תחשוב מה קרה לו איפה אתה מסתכל יש לי חבר אמריקאי שמגיע לפה כל שנה שנתיים וכל פעם הוא אני לא אנחנו לא שמים לב כ אנחנו מסתובבים זה אנחנו לא רואים מה קורה אבל.
הוא לא כאן שנתיים ופתאום הוא מרים את שמ תראה כמה מגדלים צמחו פה אני אומר לא זה תמיד היה פה אומר לי לא נכון חדש הכל חדש והכל עוד מתחדש ואנחנו יודעים שיש את כל התמאות והיום. כבר עושים אריסה ובינוי ולא מסתפקים ברק תוספת של מבנים מבינים שהקרקע מאוד יקרה ורוצים לעשות כל הז אנחנו חוזרים לזה לעירוב שימושים לזה לעובה שהקהילה רוצה להיות במקום אחד לנסוע פחות שיו פחות השטויות שהעומס יהיה מסודר עד כמה. שאפשר אפשר באזורים שיהיה לנו שימוש בפארקים א ואם אנחנו מסתכלים על א על תל אביב על כל גוש דן הוא צומח לגובה והיום אנחנו מבינים שהתקן הישראלי לבנייה ירוקה הפך להיות תקן מחייב יש ערים שמחייבות גם לעשות סימולציות.
רוחות בגלל האתגרים שאנחנו אבל בנייה לגובה זה גם כן חלק מבנייה ירוקה כאילו הם צריכים לעמוד בכל מיני תנאים או שכן כי דיברנו קודם על שזה פוג שזה יכול לפגוע זה אחד במיקרוקלים נכון אבל. אז אתה עושה עוד בדיקות נוספות וככל שאתה מקדים דים ועושה את הדברים מראש. סתם לדוגמה רוחות לדוגמה יש לנו מבנים באזור חיפה שלא עשו להם סימולצית רוחות לפני ובאו לגור שם וכשהתקינו את הדלתות בכניסה האנשים פשוט לא הצליחו. להיכנס כי הדלת לא צריכה להסגר דלת אוטומטית כזאת כי הגיעה רוח מאוד חזקה ועלתה בפיר של המעלית עד קומה 30 ושרקה לאורך כל אי אפשר לחיות שם וזה דברים שבהפניה קטנה של המבנה היו יכולים להיפטר או עושים בדיעבד.
מאוד קשה לפתור את הדברים אבל מתכננים שינוי בעיר או שזה הריג לגבי שנים לפעמים עשרות שנים יש מישהו איזה גוף שאומר אני רוצה שככה העיר שלי תיראה בעוד 10 שנים אני רוצה שהסקיילנד שלי יראה ככה אז. אם תיסא לסינגפור שהיא תמיד דוגמה טובה לאיך דברים צריכים להיראות ומה כדאי לעשות אז אתה יכול להיכנס למוזאון ולראות ממש איך העיר סינגפור תראה בעוד 10 שנים ובעוד 20 שנה והבניינים צבועים כבר מה הואשר ומה העתיד להיות ואז. הם מביאים את היזמים שאומרים בואו תגשימו את החלומות שלנו זה ככה צריך פחות או יותר אלה גבורות הגזרה אתם יכולים לבנות בתוך זה מה שאתם רוצים אבל.
זה מה שאנחנו מצפים מכם בסינגפור עוד דוגמה טובה זה שהיא לא מסתפקת רק בלבנות לגובה היא אומרת אנחנו גם מדברים על איכות ואנחנו מצפים שאם אתה בנית לגובה עכשיו. 50 או 60 או 70 קומות אז כל מעטפת המבנה שבנית אתה תשלם עליה במחיר ירוק זאת אומרת ממש לפי מטרים זה נמדד ואז אתה מחוייב לגגות ירוקים אתה מחלקים את הבניין פתאום ליש מקטעים של מרפסות קלות בין הקומות. שהם לשימוש הציבור יש חזיתות ירוקות אז הנה זה סינגפור אתה רואה את מרינה ביסנ ואם אתה להסתכל פתאום על כל הסקיילין זה כבר ממש עיר בתוך גן כאילו הכל ירוק ולצאת מהבית זה נעים כי העומס חום יורד כי.
יש לך הצללה כי הלחות בסינגפור מאוד גבוהה וגם הקטע של הכיוונים והניצול של השמש והרי יש הרבה חלונות זכוכית והשמש נכנסת פנימה נכון מגדלים זה בכלל אחד הבזבזנים הגדולים שלנו וככל שאנחנו חושבים על כל סט השיקולים האלה אז. אנחנו חייבים לקחת בחשבון כמה אנרגיה זה יצרוך לנו ואיך אנחנו יכולים כל הזמן אנחנו חוזרים לאותם א לאותם דברים שזה מאוד חשוב כי ההיבטים הטרמיים א הם מחירים מאוד גדולים שאנחנו פשוט לא נוכל לשלם עליהם אחר כך תגיד. לי באירופה לא בונים הרבה לגובה כאילו מסתכלים כרגע על ארצות הברית מגת שיקאגו ניו יורק את רואה בנייה לגובה אז באירופה יש שרים שאתה אתה רואה בנייה מסיבית לגובה אבל.
זה לא נפוץ כמו בארצות הברית אירופה מנסה לשמור יותר על ה היא מוציאה את זה ממרכזי הערים הישונות שלה כדי לשמור על הצוויון של העיר נגיד פריז ולונדון שתמיד הם א אתה יודע הקו הרקיע הוא כזה של א. ואז הם בונים את הגבוהים בסיטי נגיד במקומות שהם א שהם אדd איפה שיש את כל המשרדים שמה בונים לגובה אבל מגורים גם מגורים כי רוצים היום תמיד שהמגורים יהיו בשכנות למשרדים שאתה לא תצטריך לקחת רכבות המטרה זה שהכל. יהיה באותו אזור אז גם אם רוצים לשמור על האופי ה הישן והמקורי של העיר עדיין מוציא ירושלים נכון דחפו לנו את ירושלים ככה עכשיו כן וגם בירושלים אגב בכניסה לעיר אנחנו עושות די הרבה מבנים חדשים מה את אומרת.
על גשר מתרים זה אף פעם לא נראה לי מחובר לעיר כאילו אף פעם לא הבנתי מה הקטע כאילו אתה נכנס לעיר את הגע כמו ירושל כאילו אני ירושלמי בעבר אבל. אתה נכנס אתה רוצה לראות ירש פתוב יש לך איזה גשר בכניסה לעיר זה על הכניסה לעיר זה הכל אזור חרדי אבל יש משהו כזה חדש וע בזמנו הוא היה נורא עתידני וחדש והוא אמר בואו הגעתם לעיר שהיא מעורבת. כאילו יש פה גם ישן וגם חדש ואני אף פעם לא מתערבת בנירות האדריכלית כי אתה לא רוצה לדרוך להדריכלים על האצבעות בזה אומנות אדריכלות אנחנו מנסים להבין איפה היתרונות ה תחשבי את הסקיילן הזה טוב זה לא סקייל של.
ירושלים באמת אבל פתאום יש לך איזה מגדל אגדל גבוה אתה יודעת והרים משתנות ארים משתנות אין מה לעשות צריך לקבל את זה כאילו בסוף הכל יעלה לגובה החוכמה זה להבין איך אנחנו משמרים גם את האוכלוסייה שנמצאת שם ולא. דוחקים אותה החוצה כי הרבה פעמים מה שקורה שאוכלוסיות האלה הם או שהם אוכלוסיות חלשות גם ככה ואז הם נדחקות הצידה או שזה אוכלוסיות שפתאום לא יכולות לעמוד בתשלומים הקבועים שעשויים להגיע אם זה ארנונה מאוד גבוהה אם זה עלויות. תחזוקה של המבנה והמטרה זה לחפש כל הזמן את האיזון הזה כמו שזה אמרת קודם שבגם בפריז וגם בלונדון שומרים על האופי הקיים מנסים וגם בסינגפור אין ברירה וגם פה בישראל בסינגפור אין בניה לגובה יש ברור אבל.
עדיין יש אם אתה תגיע למרגלות נהר בסינגפור אז יש עדיין את כל המבנים הישנים והכל וגם אם מחליטים לבנות עליהם אז הם מבנים לשימור ואתה שומר על כל חזיתות המבנים יש לזה ערך אדריכלי מאוד גדול המטרה זה לא. לשנות את אופי העיר אבל העתיד זה מגדלים גבוהים כאילו זה לא עתיד זה ההוה זה גם עניין של ניצול שטח זה עניין של ניצול שטח וטכנולוגיות שהגיעו שלא יהיו לנו בעבר תקשיב היום יש לנו פשוט את היכולת לבנות. גבוה אם זה במעליות אם זה מערכות להשיבת אנרגיה אם זה זיגוג שאנחנו כל הזמן מדברים עליו לא היה את זה לא היה ברזל כזה הכל השתנה קונסטרוקציה וזה מאפשר.
