שיקום עיר אחרי אסון או הרס אינו מסתכם בהחזרת בניינים למקומם. זו הזדמנות לבחון מחדש תשתיות, מרחב ציבורי, אנרגיה, מים, תחבורה והצרכים של הקהילה. הסרטון עוסק בדוגמאות של ערים שנבנו מחדש ובשאלה כיצד ניתן לחזור טוב יותר, בטוח יותר ומקיים יותר. ההצלחה תלויה בשיתוף הציבור, בזיכרון המקומי, במשאבים ובתכנון ארוך טווח. מבחינת גרינר, חוסן מתחיל בתיאום מוקדם: להבין סיכונים, להציב יעדים מדידים ולחבר בין מעטפת, מערכות וסביבה. אין מודל אחד שמתאים לכל עיר, והדוגמאות בעמוד צריכות להיות מאומתות ומקושרות למקורות.
לבנות עיר מחדש: שיקום עירוני כחלק מחוסן וקיימות
תמליל מלא
תמליל מלא של הסרטון
שמרה על ידוץ. [מוזיקה] [מוזיקה] מה קורה לעיר אחרי שברגע אחד היא מפסיקה א להיות כמו שהיא הייתה קודם כשאשון טבע, מלחמה או טרור, מוחקים רחובות, מבנים וחיים שלמים? שנדמה שהכל עבוד. אבל. ההיסטוריה מלמדת אחרת. יש שרים שלא רק מתרוממות מהריסות, אלא עושות זאת תוך שאיפה לעתיד טוב יותר. מהפכות בתכנון עירוני, קיימות, קהילה וטכנולוגיה. אלה הכלים שמשנים את פני המציאות. עדי מגדל בעלים של גרינר, קיימות ובנייה ירוקה. שלום לך. מה. העניינים? ד מה העניינים? טוב, אנחנו מנסים לדבר פה על אופטימיות, על א אנחנו צמוד צריך להזכיר שאנשים פה נפגעו קשות, איבדו הלכו לי הלכו חיי אדם, אנשים נהרגו כתוצאה מהתקיפות האלה, איבדו את הבתים שלהם, חלקם אפילו פה עובדים.
כאן בערוץ וודות גדולות, עבדות גדולות גם ברכוש וגם בנפש, אבל אנחנו רוצים לדבר על היום שאחרי. זאת אומרת, מה קורה? זה כמו שמישהו אמר לי שכל כך הרבה שנים רצו לעשות פינוי בינוי, אז. איראן עזרה שזה יקרה. זאת אומרת הבירוקרטיה לא עזרה אז בצורה נוראית כן ולא נעימה הרבה פעמים אסונות הם באמת דרך מהירה יותר בואי נלך על העבר על מקומות אחרים כמו הירושימה שנחרבה לגמרי מפצצת אטום והיא הפכה לסמל שלום. או ניו יורק שצריכה לשקם את עצמה פיזית ונפשית אחרי ה9 שפגעה לא רק במגדלים עצמם אלא בכל האזור כולו אז איך עושה איך יוצאים מהמשברים האלה ואיך זה נהיה אחרי זה יותר טוב קודם כל צריך להבין שלדעתי מסתכלים.
אחורה אפשר ללמוד הרבה דברים איך לעשות אותם טוב יותר ונכון יותר כאן אצלנו וכמו שנתת דוגמאות טובות בירושימה היה הרס וחרב מאוד גדולים במלחמת מטועלם השנייה ולא ידעו בכלל אם העיר תוכל להשתקם והנה אנחנו רואים היום שהעיר היא. שוקקת במלאה חיים והיא הפכה להיות ממש לסמל של שלום היפנים הבינו שמלחמה זה לא הדרך שהם בוחרים בה והיא מערכת המון כנסים בינלאומיים בנושא הזה של שלום וה ויש שמה הרבה מאוד אזורים ירוקים כדי שלא דיברו אז. על קיימות לא היה בכלל את המושג הזה אבל היה צורך והבינו שאנשים צריכים להיות ביחד במקומות כדי לחזור ולחיות חיים נורמלים אז יש הרבה מאוד ראות ירוקות בעיר ויש פארקים ויש חיים לוקחים פה את ירושימה שכל העיר נעלמה.
נתקה לחלוטין במקרה אחר 9 אם לוקחים רגע את ניו יורק אז העיר חטפה מכה מאוד גדולה ולא רק מורלית גם פיזיתכן נכון ובאמת כל הזמן צריך להסתכל על הפגיעה לא רק ה מה שנקרא למבנים אלא הפגיעה בנפש היא. הרבה פעמים יותר קשה לשיקום כקהילה מאשר הלבנות מבנה מחדש חשבו מה יבנו במקום מגדלי התאומים החשיבה הייתה מה עושים עם כל אותם עבדות גדולות ואיך הופכים את זה לאתר הנצחה שהוא חשוב וקריטי כי הנצחה וגם מוזר נכון והיום. אם אתה מגיע אז יש לך באמת את הגראונד זרו שיש שם את המוזאון ויש שם חלקים שהפכו להיות לשימור אם נכנסת פעם לראות זה מאוד יפה לראות א באמת איך עשו מכלום וזה צמך להיות אחד הוטידסנטר שהוא אחד.
ה עד היום והוא ממש מרכז משיכה של תיירות בואו תראו אנחנו לא מוחקים את מה שקרה פה היה פה פיגוע טרור גדול וחזק ומשמעותי אבל אנחנו התחזקנו השתקמנו אנחנו מכבדים ומספרים את הסיפור של כל הנופלים כאן אצלנו בקרקע. הזאתי אבל בנינו מבנים חזקים שיש בהם טכנולוגיות חדשות שהם מכילוים יש שם המון פתרונות גם ל אגירת אנרגיה ולשימור וכל הנושא של טכנולוגיות חדשות ואיך אנחנו מנהלים מים בתוך המבנה ואנרגיה סולרית כל הדברים האלה נלקחו בחשבון והיום. היא אימפריה עוד דוגמה לדעתי שכדאי לקחת אליה ולתת עליה את הדעת זה לא רק א אסונות ביטחונים ומלחמות רעידות אדמה או רעידות אדמה וכן ביפן ב-2011 הייתה רעידת אדמה מאוד גדולה שבעוצמה מאוד גבוהה וכתוצאה ממנה היה צונמי והצונמי.
הזה בעצם בעיר סונדיאי הוא מחק את העיר זה מה שים עכשיו כן מאוד קשה ואנחנו בעצם גם הם הבינו שעם היפני מדהים יש להם יכולת וחוסן כקהילה הם יש להם יכולת מדהימה והם אמרו שאין להם ברירה אלא להשתקם. והם החליטו לבנות ולתכנן מחדש עיר שבעצם הולכת להתמודד עם מיתעני הטבע. הם הבינו שהם חייבים לחיות בסינרגיה עם מה שהטבע הולך להביא לשם ובנו הרבה מאוד מחסומים ימיים כדי שכשיגיע צונמי בהבנה שיגיע אז. הם יהיו חזקים יותר הם בנו א ממש א שמו א יאור לאורך כל החוף קו החוף והזיזו ממש איזשהו שינוי ייעוד קרקע אין יותר מגורים בסמוך לים כל המגורים נכנסו פנימה כל הבניינים עלו לגובה כדי שכשיגיעו גלים אפילו.
בגובה שני אומר שפה צריכים ללמוד כי פה מה לעשות אני לא צריך לדבר רק אנחנו דברים של שיקום אבל אנחנו מדינה שנמצאת על השבר הסורי האפריקאי אנחנו יודעים לקבל פורידות אדמה ואנשים לא מתעוררים לא מבינים זאת אומרת גם. עניין המיגון הממד וגם הבנייה השונה והמיוחדת בדיוק כמו שיש הרים שקרובות לים ויש סכנת צונמי אז צריך לדעת להערך לזה זה חלק מחוסן של עיר אגב כשאנחנו כשבונים אז. צריך להסתכל על כל הדברים האלה ולחשוב איך אנחנו מייצרים עיר שהיא טובה יותר לאורך הזמן כדי שכשיגיעו גלים גדולים כאלה גם אם זה תונמי או אם זה רעידת אדמה אנחנו נוכל להשתם בצורה איך הטכנולוגיה משתלבת בזה טכנולוגיה חדשה.
בתוך שיקום או בנייה של עיר מחדש אז קודם כל יש הבנה שהדבר הראשון שקורה זה שאין את השטויות אין מים ואין חשמל ואין בעצם אין לתושבים שום דבר שהם יכולים לההנות ממנו ואז אומרים אוקיי אנחנו צריכים לייצר בתוך. האזורים שהם חשופים יותר לפגיעות אנחנו צריכים לתת להם או אנרגיה שתהיה אנרגיה סולרית כל הזמן זמן כדי לייצר רציפות או מאגרי מים מקומיים. אם יש שריפות בארצות הברית אנחנו רואים שנחספו הרים שלמות באמת נפגעו אז. גם שם לייצר חוסן ש אומר שאנחנו מאפשרים לכם כל הזמן שיהיה לכם את התשתיות האלה גם ברגי משבר קשים אז הכל זה חלק מתכנון תכנון של תשתיות תכנון של אנרגיה תכנון של אז.
אפשר לקחת דוגמאות למרות ששם אנחנו דברים בסדר גודל של הרים שנמחקו ולא פה זה שכונות ורחובות או בתים האם אפשר לקחת חלק מהתובנות של מה קרה שם בתהליך השיקום של המקומות שנפגעו פה. קודם כל גם אצלנו נפגעו אתה. יודע אמנם אבל בארי וכבר אזה זה ממש ישובים שלמים שנמחקו וצריך לזכור שהחלק מאוד חשוב זה לשקף לאותה קהילה שגרה באותם מקומות מה אתם הייתם רוצים איך אנחנו עוזרים לכם להאמין שוב היה פה בתוכנית שלנו זה מורן אתה. לא זוכר אם אתה כאן אז שדיברה על זה שהם שואלים את התושבים איך מעצבים את הבתים החדשים איך הם רוצים שהבתים יראו עכשיו עם כל הטראומות מעבר זאת אומרת יש אנשים שם טראומות שלא היו רוצים לראות בבתים החדשים.
כל מיני דברים שמזכירים להם את מה שהיה אבל עדיין איך כן עושים איך כן יש הנצחה רובם כן היו רוצים שכן יהיה מקום של זיכרון ואולי כן חלקים מתוך הארס הופך להיות לשחזור ואיזה חלקים מהעריסות הופכים להיות עדיין. משתמשים בהם במבנים החדשים ומה מפנים ואם מפנים אז איך מפנים אז כל הדבר הזה צריך לקחת אותו בחשבון ואנחנו רואים שזה קרה וככל שהקהילה הייתה חזקה יותר המבנים הפכו להיות ברקע של הדבר הזה כי היא טכנולוגית אפשר באמת. לעשות טכנולוגיות מאוד מתקדמות וישראל מאוד טובה בדברים האלה ואפשר להשקיע יותר כסף ולתת יותר פתרונות אבל ברגע שהקהילה חזקה אז גם כשקורה צון גדול היכולת שלהם להשתקם היא הרבה יותר מהירה עדי תודה רבה לך תודה לך תודה בעיצומת.
של אחת התקופות המורכבות שידעה ישראל כשעשרות אלפי ישראלים נתקעים מעבר לים בשגירת המרחב האווירי יוזמה טכנולוגית מרגשת מצליחה להחזיר תחושת שליטה בתוך 24 שעות בלבד פיתחו עובדי.
