תחייתן של ערים אשר נהרסו בעבר תורמת להתחדשות עירונית בעולם הבנייה הירוקה
כיצד עיר שנהרסה עד היסוד קמה מההריסות והופכת לחכמה וחזקה יותר?
על רקע המלחמה וההרס ביישובי העוטף והצפון, עדי מגדל מגריניר מביאה פרספקטיבה היסטורית ואופטימית על יכולתן של ערים להשתקם מאסונות. בראיון מרגש ומעורר השראה, היא סוקרת דוגמאות מהעולם (כמו הירושימה וניו יורק) ומראה כיצד תכנון נכון, טכנולוגיה וקהילה חזקה הם המפתחות לבניית עתיד טוב יותר, גם מתוך השבר הגדול ביותר.
מהריסות לתקווה: דוגמאות מהעולם
עדי והמנחה דנים במקרי בוחן של ערים שחוו חורבן טוטאלי והפכו לסמלים של התחדשות:
הירושימה (יפן): לאחר שנחרבה בפצצת אטום, העיר לא רק שוקמה פיזית אלא הפכה לסמל עולמי לשלום. היפנים השקיעו ביצירת ריאות ירוקות ופארקים כחלק מתהליך הריפוי הקהילתי, מתוך הבנה שאנשים זקוקים למרחבים משותפים כדי לחזור לחיים [02:05].
ניו יורק (אסון התאומים): השיקום של ה"גראונד זירו" (Ground Zero) שילב בין הנצחה לבנייה חדשנית. המגדלים החדשים שנבנו באתר ("מרכז הסחר העולמי החדש") משלבים טכנולוגיות מתקדמות של קיימות, אגירת אנרגיה וניהול מים, והפכו למוקד תיירותי וכלכלי שוקק [03:04].
בנייה מול איתני הטבע
דוגמה נוספת לשיקום חכם היא העיר סנדאי (Sendai) ביפן, שנפגעה קשות בצונמי של 2011. עדי מסבירה כיצד העיר תוכננה מחדש מתוך הבנה שאי אפשר לנצח את הטבע, אלא צריך לחיות איתו בסינרגיה [04:20]:
שינוי ייעוד קרקע: ביטול אזורי מגורים על קו החוף והעברתם לפנים היבשת.
הגבהה: בניית מבנים לגובה כדי להגן מפני גלי צונמי עתידיים.
יערות חוסמים: נטיעת יערות לאורך החוף שישמשו כבולם טבעי.
הלקחים לישראל
הדיון מתחבר למציאות הישראלית ולשיקום יישובי העוטף (כמו בארי וכפר עזה). עדי מדגישה מספר עקרונות קריטיים לשיקום [05:58]:
חוסן אנרגטי: יצירת תשתיות עצמאיות (אנרגיה סולארית, מאגרי מים) שיאפשרו ליישובים לתפקד גם במצבי קיצון של נתק מהרשת הארצית.
שיתוף הציבור: תהליך השיקום חייב להיעשות ברגישות מול הקהילה, תוך הקשבה לרצונות התושבים לגבי עיצוב הבתים החדשים והחלטה מה לשמר כזיכרון ומה לבנות מחדש.
הקהילה כעוגן: טכנולוגיה וכסף הם חשובים, אך החוסן האמיתי מגיע מחוזקה של הקהילה. כשהקהילה מלוכדת, השיקום מהיר ויעיל יותר.