ערים ושכונות עלולות להישאר ריקות כאשר קצב הבנייה, מיקום התעסוקה, התשתיות והביקוש אינם מתואמים. הסרטון מציג דוגמאות לערי רפאים ומבקש להבין מה קורה כאשר החזון הפיזי מתקדם מהר יותר מהחיים העירוניים. נתוני אוכלוסייה וסטטוס של ערים משתנים, ולכן יש לעדכן אותם לפי מקור ותאריך ולא להשתמש בביטויים מוחלטים כמו 'אפס תושבים'. הלקח התכנוני הוא שעיר אינה אוסף מבנים: היא מערכת של תחבורה, שירותים, כלכלה, קהילה ומרחב ציבורי. תכנון מקיים בוחן את המערכת כולה ואת יכולתה להשתנות לאורך זמן.
top of page
ערי רפאים: למה ערים ננטשות ומה אפשר ללמוד מכישלון תכנוני
תמליל מלא
תמליל מלא של הסרטון
העולם מלא בערים שנראות כאילו יצאו מסרט, רחובות ריקים, גורדש חקים מדהימים, קניונים מוסדות ציבור אבל בלי תושבים. זה נקרא רפאים, ערים שננתנטשו בעקבות אסון, קריסה כלכלית או מלחמה או הרים שנבנו בהשקעה עצומה אבל. מעולם לא הוכלסו. מה אפשר ללמוד מהתופעה הזו על תכנון עירוני, כלכלה וקיימות? מה אפשר ללמוד מהתופעה הזו על תכנון עירוני, על כלכלה? א אנחנו נדבר היום עם עדי מגדל, מנכ"לית גרינר, קיימות ובנייה ירוקה. שתיקח אותנו למסע בין הרים. שקרסו לבין הרים שנבנו ונשארו ריקות ותחסוף אותנו לסיבות ומהעתיד של ההרים האלה. שלום נו לכם היום טייטל ארוך לנושא שלך. מה זה הרי רפאים? אני זוכר במערב הפרוע שהיו באים להרים כאלה והכל היה שם עם אבק ונפש חיה.
והשרף מציץ מאיזשהו מקום זה ועדיין יש כאלה ערים באמת אחת מהן בקליפורניה שהרים שהם ננטשו מכל מיני סיבות א בקליפורניה יש עיר שהייתה א התקיימה בגלל משעה בטבע מאוד גדול אז. היה שם קורש קריאה של זהב וברגע שהמשעב נגמר פתאום לכל התושבים לא היה לא נשאר מה לעשות והם היו צריכים ללכת ולמצוא בעיר לראות מאובקת והיא מלאה בחול בסר זה ממש מה שרואים בסרטים אבל. יש לנו עוד כל מיני סיבות שערים ננטשות יכול להיות או מפגע טבע אם זה שטפונות ש שאני זוכר ניור המקומות החזקים בעולם לא ניורלנשים הרים מתוששות אבל.
הא' יכול להיות שהם משתנות דטר לדוגמה בארצות הברית הייתה תעשיית רכב מאוד משמעותית, היה שמה א מיליוני תושבים וכשתעשיית הרכב המקומי התקרסה פתאום הרבה מאוד מהתושבים א לא היה להם יותר מה לעשות שם הם נאלצו לעזוב ואז עיר. שיש לה תשתיות לשני מיליוני איש נשארת עם 700 מיליון 700,000 תושבים אז הכל משתנה ופתאום אתה מגיע ויש שכונות ריקות לחלוטין אז יש לנו כאלה ויש ערים בצד השני של העולם שנבנו מתוך איזשהו חזון שאמרו פה הולך להיות. שכונות מגורים מאוד גדולות, תעשייה מרובע. בסין יש עיר כזאתי ובמלאזיה יש את א את הפורסיטי. זהערים שנבנו מתוך באמת אמונה שגם יגיעו תושבים מבחוץ יעו בדירות האלה ויגורו שם. א ו הם בנו הכל. גורדש חקים בתי ספר מפעלים.
רכבות תחנות והכל לא הצליח. זה כמו עסק שנכשל. זה ממש כמו בסרת האמה שאתה מגיע ואתה הולך לבד ברחוב ואתה חוצה את הכביש ואין נפש חיה. זערים כאלה. הנה פה אתה יש לך את זה בישראל. אז. לצערי הרעיון להביא את הזה היה לאחרונה קרס אחד המרכזי קניות הגדול באזור מעליומים שהודיע שהוא סוגר ואנחנו רואים שהוא מקומות שהיו שקעו בהם משקניון כן וגם הוא בסוף יהפוך להיות לא הסיפור יש שם זה משהו של הדריכלים דווקא. יש שם את ה במישורת דומים יש את ה אפשר גן ששועים הזה ו כן אני חושבת שזה זה כן לא המתחם הזה המתחם הזה הוא נסגר לא באמת כן והמשבים שהשקיעו שמה זאת אומרת יכול זה לא קניון זה.
המקום הזה שיש שמה כל הבית כל ה אני לא יודע נעשה שימינ למישהו את יודח לא מדברים על אותו מתחם אבל יש לנו מתחמים מרכזי קניות ומסחר בישראל שלא עומדים בציפיות שלהם וכמות האנשים שהם חשבו שיגיעו לא מגיעים. והם נאלצים אתה מגיע והם מרבית החנויות סגורות אז מה איזה לקחים אפשר ללמוד מתכנון הרים שננתנטשו אחרי כריסה כלכלית אז קודם כל אפשר תמיד לעשות איזשהו שינוי ייעוד למבנים וגם אנחנו רואים הרבה שכונות פריפריאליות לצערי שנבנות א לא. מתוך א מתוך יש גידול אוכלסין בישראל אנחנו רואים שהאוכלוסייה צמחה ויש צורך אבל עדיין לא בונים את כל התשתויות ואז נבנות שכונות שלמות שהתחבורה שמה היא לא יכולה לתת מענה ואין עדיין בתי ספר ויש כמו צבר בקבוק מאוד.
גדול לכניסה ויציעה לעיר ואנשים פשוט בוחרים שלא לגור שם לא כי הם לא היו שמחים כי אין להם את הרצון לעמוד שעתיים או שלוש בכבישים כל יום שהם נכנסים ויוצאים אבל. יש ערים שנבנו א בהשקעה עצומה אבל אף פעם לא הוכלסו למשל כן בסין בישראל לא אנחנו רגע אנחנו לאן אתה לוקח אותי שני שתי הערים שנתתי דוגמה בסין יש לנו את אורדוס ובמלאזיה יש את הפורסט סיטי זה שתי. ערים שהושקעו בהם מיליונים מאות מיליונים והם ערים מאוד גדולות שהיו צריכות להכלס באחת מהן היה צריך להיות מעל מיליון תושבים ובשנייה מאות אלפים וו והם פשוט ריכות לחלוטין. אני אך רואים פה? הנה א זה העיר במלאזיה א וזה.
מאוד עצוב להגיע לאזורים האלה וללכת ברחובות כשאין נפש. מה זה אומר שיש איקה? מה זה אומר על ניצול משבים? על קיימות בזבוז משבים בזבוז בדיוק. תראה היה משבר סיני. המשבר בסין היה מאוד גדול והם החליטו שהם לא מרשים. לבעלי הון להוציא את הכסף החוצה. ולכן הרבה אנשים שקנו את הנכס במלאזיה היו צריכים לבטל את הרכישה וזה נשאר כאילו פשוט גוסטאון כי אבל אפשר לתכנן עיר בצורה כזאת שהיא לא תהפוך להיות גוסטאון שאתה תכנן את זה מראש. נכון אם אתה יודע שיש גידול אוכלוסין אם אתה יודע שה בישראל לדוגמה אנחנו יודעים שהקרקעות הן מאוד יקרות ואתה רוצה לוודא שאוכלוסייה שאתה שהקהילה מספיק חזקה שהיא לא עוזבת כי מאתגרים כאלה או אחרים כי הכלכלה השתנתה או כל.
דבר אחר הם נשארים שם כי הם מאמינים שזה המקום שהם רוצים לחיות בו אז אתה מייצר קודם כל חיבור אמיתי למקום ואז אנחנו רואים שגם אם העיר משנה את פניה עדיין התושבים לא עוזבים יש ערים כאלה אפשר לחיות. אותם מחדש כאלה שהם עומדות ריקות אז היום בסין חושבים מה לעשות עם ה עם הערים האלה אחת מהן באמת היא ריקה לחלוטין ומנסים להביא לשם אוכלוסיות יותר מוחלשות ולתת להם תמריצים כדי להגיע לשם כמו שאנחנו יודעים שעושים והרבה. אזורים לא מוכלסים בעולם או אמנים שמזמינים אותם לבוא ולייצר שמה באמת אומנות ולשנות את ה נראות של המקום בשביל להביא עוד ועוד אנשים או גם אצלנו בעקבות המצב והמלחמה היו לנו מספיק הרים נטושות גם בצפון וגם בדרום אבל.
זה מסיבות אחרות זה עוד סוג של א כן אנחנו מקווים שאחרי שהכל יגמר מהלמטה זה יצמח עוד יותר מחדש וכ אני יודע שיש שם המון ביקוש למשל. לחזרה לצפון לבנות מחדש לשקם אני חושבת שזו דוגמה לקהילה וככל שהקהילה היא חזקה יותר וההבנה שהם מוכנים לחיות איפה שזה לא יהיה א חלק בכל מחיר אז. זה גורם לזה שהם מוכנים לחזור ולשקם ולבנות מחדש ואתה רואה שבשיא המלחמה עדיין חקלאים נשארו ב בשטחים שלהם ובתי מלאכה עדיין פעלו וזה נותן לנו אופטימיות שאפשר לשק ולבנות נכון אדיד, תודה רבה לך.
קישורים רלוונטיים באתר גרינר
סרטונים נוספים
bottom of page