כלכלה ירוקה: כיצד בנייה מקיימת משפיעה על המשק

תמליל מלא של הסרטון

[מוזיקה] כן, תודה רבה שחזרתם אלינו. אנחנו כאן ביום שידורים מיוחד. שידורי השקה הרשביים של ערוץ הכלכלה. עכשיו יש לנו פאנל בנושא הכלכלה והאנרגיה הירוקה. זה נושא שחשוב מאוד לעתיד של כולנו כאן. שימו לב מאיתנו אוליג צביבה על סמנכ"ל. לטיפול חברת בלוגרין טכנולוגיות שלום לך בוקר טוב כיף להיות פה שלום כיף להיות כאן כיף שאתה איתנו יואב קיר שותף מייסד ומנכ"ל hטו שלום לך מבקש להיות פה שלום בוקר טוב תודה שאתה איתנו עדי מגדל מנכ"לית גרינר קיימות. ובנייה ירוקה שלום לך אלן מהעניינים ודוקר מיכל שפירה הראש בית הספר לשיוק ופרסום בקריאה האקדמית אונו שלום גם בוקר טוב בוקר טוב תודה רבה שאתם חבר'ה כאן חוגגים איתנו את ההשקה אז.

ככה העולם כולו בתנועה לעבר כלכלה ירוקה הדרך לשם מורכבת ומלאת אתגרים אנרגיה מתחדשת תחבורה חכמה מחזור וחדשנות הופכים ממילים יפות לחלים של צמיכה של ממש גם בישראל מבינים שכסף ממיזמים ירוקים יכול להיות גם רופחי וגם מוסרי אבל. המהפכה לא מתקדמת בקצב אולי שכולנו מאחלים לו אז מה בעצם עוצר את המעבר הזה מה נדרש כדי שכלכלה הירוקה תהיה גם משימה גם משתלמת וגם כאן כדי להישאר. אז. אני רוצה ככה באמת לשאול כל אחד ואחד מכם א את השאלות הבאמת נורא מתבקשות האלה למה אנחנו למה זה לא בקצב שלנו אבל בוא נפתח קודם כל באמת איתך א בסטארטאפים אולג ספר לנו על בלוגרין על החברה מה.

היא עושה במה אתם מתעסקים טוב אז שוב בוקר טוב לכולם להיות פה חברתנו blוגר waterchnology מתעסקת בכל הנושא של טיפול באגמים אגמים שהם מז זועמים על ידי עצות, עצות רעילות, ציאנו בקטריה, מה שנקרא ואנחנו יצאנו לשוק עם פתרון. חדשני וישראלי מא' עד ת שפותח ומוגן פטנטים ואנחנו יודעים לטפל בכל האגמים שהם מזמים על ידי ציאנו בקטריה, כולל כנרת. אגב, אפשר לדבר על זה גם בכנרת יש בעיות של ציאנו בקטריה. , ואנחנו מספקים פתרון א ידידותי לסביבה. מאושר למי שתייה והוא לגמרי טבעי א וטוב לכולם. אז אם אנחנו מקשרים את הנושא הזה לכל הנושא של כלכלה ירוקה אז מה יכול להיות יותר נקי ממים שהם מזוהמים ואנחנו יודעים לטפל בזה. א בנוסף הפתרון שלנו הוא מפחיד.

וזה משהו שאני באמת רוצה לשים על זה דגש הוא מפחיט את פליטות גזי חממה לאטמוספירה א בכמויות אדירות אף אחד לא יודע לעשות את מה שאנחנו עושים בעולם אני מדגיש בעולם אף אחד לא יודע להפחיד פליטות גזי חממה. בהיקפים שאנחנו יודעים בפרק זמן מסוים לצורך העניין אנחנו עשינו פרויקט ביוטה על הגם שנקרא מנטואה. הגם שהוא 2ני קילומטר. מזוהם מאוד. ביקשו מאיתנו להגיע. אנחנו טיפלנו באגם. תוך שלושה ארבעה ימים האגם התחיל להשתנות. הביברורסיטי בתוך האגם התחיל להשתפר. תוך שבוע האגם נהיה קריסטל cleליר והמספרים האלה הם מוכחים. אנחנו הבחטנו מבחינת פליטות גזי חממה לאטמוספירה 13,000 טון של CO2 או פחמ אז החברה פה ממש פעילה זאת אומרת אנחנו פעילים יש לנו שני מפעלי ייצור בארצות הברית יש.

לנו מפעל ייצור בישראל ברוך השם יש לנו מפעל ייצור באפריקה אנחנו מאוד פעילים באפריקה אנחנו מאוד פעילים בארצות הברית עולים לקנדה יורדים לכיוון דרום אמריקה פעילים בשמונה מדינות בדרום אמריקה וגם באפריקה אני רק רוצה להדגיש שהכמות של גזי. חממה שאנחנו הצלחנו להפחיד ביוטה זה כאילו לקחנו 2800 מכוניות פרטיות ושמנו אותם על הולד שנה אחת שלמה בתוך יוטה שהם לא זזו ולא פלטו ולא פלטו מזוהמים לאוויר. זה מאוד חשוב זה מאוד חשוב. כל העולם הולך לשמה ולשאלתך. למה אנחנו מקרטיים מבחינת ה מבחינת מדינתנו איפה אנחנו נתקעים ולמה? אני תכף גם אשאל באמת את השאלה הזאת את כל המכובדים כאן כי באמת אני רוצה להבין כשאתה בטח יוצא עם מוצר כזה החוצה כמה אנשים מודעים מאמינים בעולם.

הזה של כלכלה ירוקה כמה אנשים באמת הם מסכימים איתך שזה הצעד הבא שצריך לעשות אולי עוד אנשים סקיפטים כי אין מודעות לסיפור הזה אנחנו נדבר על זה יואב ספר לנו על h2 all מה אתם עושים אז. h2 all לוקחת אוויר ועושה ממנו מים ועושה את זה בטכנולוגיה חדשה שמתאימה לאזורים יבושים במיוחד אנחנו פשוט לוקחים את האוויר מעבירים אותו דרך מלח נוזלי. כולנו זוכרים מהילדות שמלח סופח מים. סופכים קודם כל את המים ורק אחר כך. עושים את מייצרים את המים. כי האתגר המרכזי באוויר זה שיש בו ריכוז מאוד נמוך. וזה בדיוק הבעיה שמדעני הטכניון פתרו. במשך חמש שנים. זה פותח. היום יש לנו מערכת שעושה 1000 ליטר ליום. זה מספיק ל-500 איש לתיצור מה.

שתייה. והפתרון הזה הוא פתרון שבא לפתור בעיה אדירה שיש בעולם למעל מיליארד אנשים שחיים במחסור אדיר במים. והמוצר הזה כבר פיזית בחוץ. המוצר הזה בהחלט בחוץ. אנחנו כבר בישראל עם מערכת מסחרית שעובדת בבית ספר בדוי בדרום מספקת מים. מעולים ברמה מאוד גבוהה ולא סתם זה בנגב. בנגב יש תנאים מאוד קשים. אנחנו מוכחים בעצם את מה שאנחנו טוענים שאנחנו יודעים לעבוד בתנאים שהם מחצית מתנאי הלכות לעומת כל המתחרים שעושים היום מים מהאוויר. כן. קודם כל יפה שיהיה. בהצלחה באמת לשניכם. נשמע שאתם עושים את העולם טוב יותר. מיכל אני אצרף אותך כאן לשיחה שלנו. אנחנו רואים שיש מיזמים מדהימים שיוצאים החוצה אבל עדיין זה לא הקצב שאנחנו היינו רוצים. אולי כבר הינו אמורים להיות שמזמן. לגמרי לא.

הקצב. קודם כל זה באמת מרגש לראות שמצד אחד אנחנו כבני אדם כל כך מזיקים בעצם לאקולוגיה ולכדור הארץ אבל מצד שני באמת נשים כמוכם יוצרים כאלה מזמים מדהימים. ומצד שני אנחנו באמת רואים שקצב האימוץ לא רק שהוא לא. מתקדם בקצב הראוי אלא במקרים מסוימים הוא אפילו הולך אחורה. היה לנו לפני מספר שבועות אפילו אייטם פה על הנושא של הרכבים החשמליים שבעצם המיסים על הרכב החשמלי עלו באופן מפתיע בשנה האחרונה אפילו הפטיעו אנשים שממש רכשו לאחרונה רכבים. חשמליים ואז יותר ויותר אנשים עוברים חזרה לפלאג אין אנשים כמוני למשל שאני באמת יכולה להגיד שיש לי עדיין איזשהו א חשש מהשליטה אם אני כן אצטרך את הדלק וכולי יש אז.

כמובן הנושא של המיסוי הרי רגולציה שבמובן הזה הלכה לאחור א גם הנושא של מחסור בעמדות התנה אז זה חסם אחד אנחנו יכולים לראות את זה בהרבה מאוד מקומות אחרים שהמשקיעים מצד. אחד יש להם גם את החשש מהטווח הארוך ואבל הם גם תלויים בצרכנים ובאימוץ צריכה של קלים שיאמצו אז למשל אנחנו רואים את זה גם כן גם תראו גם למשל. בלוחות הסולרים נושא של החשמל אנחנו יכולים לראות שבכלל הבנייה הביתית הירוקה מקומות כמו פרדסח חן הקרקור למשל אנחנו רואים שמה אימוץ מאוד גבוה. לעומת זאת, במקומות אחרים אנחנו רואים שאנשים עדיין חוששים. ומאיפה הפער הזה? למה הם חוששים? הם.

לא מאמינים בזה מספיק, הם לא בוטחים בזה מספיק. זהו. אז כן, עדיין קודם כל יש פה עדיין חשש למשל, אימות של לוחות סולרים. א אם את רוצה להתקין בבית שלך לוחות סולרים, קודם כל את צריכה להשקיע. כסף. זה. אחד. שתיים, את לא בטוחה כמה זה יספק אותך. ולכן הקהל המיידי של הדבר הזה הוא בעצם אנשים שנקודת הכאב שלהם בנושא של הקיימות היא מאוד חזקה. מכאן פרדסחן הקרקור חברת סולר אג' בארצות הברית באמת הגדירו שקהל המטרה הראשוני. שלהם זה באמת אנשים שיש להם שתי נקודות כאב. אחד באמת הכלכלי אבל השני הנושא של הקיימות. א יש אנשים שמוכנים מה שנקרא לא להשתמש בחתיתולים אחד פעמיים אלא לחבש חיתולים אחרים עוד לא נמצאים שם א ישנם אנשים שבאמת.

מוכנים לא לטוס אפילו בגלל הבעיות שהדבר הזה יוצר ויש אחרים שעדיין בכל זאת כן רוצים א לא מוכנים עדיין לשלם את המס הזה מוכנים משתמשים בכלים חד פעמיים למרות שאנחנו יודעים שזה באמת מאוד מזיק ולכן א הצרכנים בסוף. השוק גם מצביע מה שנקרא ברגליים בעד הקיימות ואנחנו לא עדיין שם ומצד שני באמת אנחנו רואים שגם הרגולציה לא ממש מעודדת זאת אומרת מצד אחד זה חסמים שנוהבים מהדר מספיק של תמריצים ומצד שני גם מאיזשהו חוסר ביטחון ודר. מספיק של חינוך ומודעות את חושבת שהעצם העובדה שאנחנו כבר א מעל שנה וחצי במלחמה עקובה מדם באמת זה משהו שמוריד את ההתעסקות כלכלה ארוכה מסדר היום זה דוחק את זה קצת לפינה ובגלל זה גם אולי לא בכב שאנחנו.

מאחלים לו יכול להיות תקשיבי זה באמת נקודה מצוינת אנחנו היום בהישרדות א ב בתקופה שאתה נמצא בהישרדות הרבה יותר קשה לך לאמץ דברים חדשים להיכנס גם להשקאות חדשות הרבה מאוד דברים מתעכבים א וזו בהחלט נקודה בהחלט נקודה מעני. אנחנו גם נשאל א נשאל אותך גם דין נתרב אותך ככה לשיחה יכול להיות שאולי כלכלה ירוקה זה מושג שהוא יותר שיווקי מאשר כלכלי. תראי, אני תמיד אומרת שצריך להתחיל במשהו. זה אחלה שמתחילים בלשווק את זה, אבל. אם לא יוצקים בפנים תוכן וערך, אז הוא לא מחזיק מים והוא לא יכול להישאר כאן לאורך זמן. אנחנו א מגיעים מענף הנדלן. אנחנו מאמינות שבאמת בענף הנדלן יש הרבה דרכים לתרום לעולם הקיימות. כי בניה ירוקה אנחנו יודעים באופן.

מובק שהיא חסכונית יותר, שהיא טובה יותר, שהיא היא גם לאורך זמן אנחנו נהנה ממנה. אז כשאנחנו מדברים על התמיעה טכנולוגית, אם זה פנלים סולריים או אם זה מים או כל דבר אחר, יש לזה ערך מוסף גם למי שיגור. במבנים האלה בשנים הבאות שיבואו וגם לאותם אנשים שבונים את זה. זאת אומרת, אפשר כבר עכשיו לההנות מזה. זה לא משהו שאנחנו יכולים להנות ממנו בעוד המון זמן, אבל. כן, החשיבה היא מה יקרה בעתיד. כי עם המבנים האלה והחומרים שאנחנו משתמשים בהם הם לא הם לא רק לעכשיו יש להם יש להם עלות סביבתית מאוד גדולה בשנים של כשבחרתם להיכנס לעולם הזה של כלכלה ירוקה אנרגיה ירוקה מתחדשת.

זה משהו שהגיע מאיזשהו מקום כי זה היה משך אתכם מהבחינה השיווקית של זה כי האמנתם שזה זאת אומרת מאיפה זה בא מעניין אותי אם באמת השיווק ה האטרקטיביות של המושג הזה זה מה שמשך אותך או באמת ממקום של. לעשות את העולם טוב יותר. תראה, בתפקיד הקודם שלי אני עסקתי בעולמות של נפט וגז. אז אני לגמרי שיניתי את הכיוון על המפה האקולוגית. ואחד הסיבות, לא רק, אבל. אחת הסיבות זה שאני באמת מאמין ויודע ומרגיש כל יום שאני עושה את העולם טוב יותר. א וזה באמת נכון. אנחנו דיברנו פה על כלכלה ירוקה. זה מושג מאוד בומבסטי ומפוצץ. אני חושב שאפשר לפרק אותו לגורמים. אני עוסק במים.

יש פה בנייה ירוקה, יש פה יש פה דברים שהם באמת מחלקים את המושג הזה לדברים הרבה יותר מובנים לצרכן ודיברת על חינוך השוק, חינוך הצרכן, בנייה ירוקה בסופו של דבר זה אנחנו. א כלכלה ירוקה זה בסופו של דבר. זה מתחיל בבריאות שלנו. אני אתן לך דוגמה.כן אני נמצא בישראל בערך ב-95% ממאגרי השקיה בישראל. יש איזה כמה מאות מאגרי השקיה שמספקים מים לכל השדות שלנו שבסופו של דבר את אוכלת את זה בסלט שלה ודיברנו על רגולציה נכון. מישהו יודע כמה תוקסידים יש באותה חסה שאת שמה אותה בסלט היום אף אחד לא יודעים את יודעת למה מישהו חושב בכלל את הס אני חושב אנחנו מנסים לקדם את אל תד אבל.

אם אתה רוצה שהמוצר שלך יצא החוצה אתה צריך שגם החשיבה הזאת תהיה גם לאנשים שאני אוכל את הסלט אני אחשוב כמה זה מדבר ודיברנו על מלחמה, נכון? אף אחד לא ביטל את פירמידת מסלו. קודם כל להתקיים וקודם כל. להיות בטוח. אבל בסופו של דבר אני מזכיר לכם, אף אחד לא בדק מה ההשלכות של אותם טוקסינים שאיתם אנחנו שאנחנו משקיעים את השדות שלנו בתפוז שאת נותנת לילדים שלך וגם אני נותן הילדה שלי אומרת אבא שלי מציל את. העולם כששואלים אותה מה אבא שלך עושה? אבל בסופו של דבר אני דואג לנו, לעצמנו, לאנשים. אנחנו דאגנו להגיע למצב הזה, אז בואו נדאג להחזיר את המצב הזה או לפחות לנסות להחזיר את המצב הזה לאחור. כן. אז.

זוזו הגישה שלך יואב, מה הגישה שלך כשנכנסתם לפרויקט? קודם כל זה מזכיר לי נשכחות. אנחנו בתור ילדים היינו מטיילים הרבה מאוד במדבר וחווינו מה זה מחסור במים. אז. זה המקום הראשון של ההבנה כמה מים זה דבר חשוב ביחוד באזורים יבשים. הדבר השני שעולה לי בשיחה הזאת זה באמת הלא מודע. לכולנו יש לא מודע והרגלים ותרבות ואנשים רגילים לשתות מבקבוק קטן שעולה המון כסף ולא בהכרח מים. בריאים. עכשיו אתה מביא לו מכשיר שעושה מים מאוויר שהוא מביא לו עם ברז למטבח את המים. זה שינוי בדיוק מה שאמרתם פה, שינוי תודעתי וכן יש פה מקום של חינוך וזה לאו דווקא יותר יקר אבל.

זה באמת נתפס כיותר יקר כי צריך להשקיע בהתחלה משהו שהוא קצת יותר מאשר לשלם. כן. אבל היום כשאתה משווק מוצר כזה לצורך העניין בארץ בעולם זו בדיוק השאלה שלי אם יכול להיות שהכלכלה הירוקה אוקיי כמושג הוא משהו שהוא. יותר שיווקי ופחות באמת בא לענות פה על איזשהו צורך כמו שאתה בא לשווק את זה תראו לא צריך להתבסס על זה אפשר לעשות גם ממה מאוויר אני חושב שהמושג צורך הוא מושג מאוד חשוב והצורך הוא ברור כי אנחנו. רואים מה קורה בעולם ומה הכלכלה הירוקה באה לפתור אבל את הבן אדם הבודד הוא לא תמיד עסוק בהתחממות ובאיור ובגידול באוכלוסין אבל מישהו כן צריך להיות עסוק בזה והמישהו הזה זה כמו שאמרו פה זה באמת הממשלות וגם כל.

מי שפעיל בתחום הזה כי אנחנו כן רוצים לבוא ולהגיד לאנשים יש פה משהו חדש יש פה משהו שהוא ירוק והירוק הזה הוא לא רק שיווקי הוא מהותי זאת אומרת אם אנחנו נמשיך לצרוך רק בבקבוקים לעולם תהיה בעיה ולעולם. כבר יש בעיה מאוד רצינית אז העניין הזה של הירוק הוא עניין שהוא הוא בעצם שהם תלוי באיך אנחנו רוצים להמשיך לחיות ובשרידות שלנו בעתיד. היום החוויה של השרידות במלחמה באמת מקשה עלינו לעשות דברים חדשים. אז. אנחנו רוצים ידוע ומוכר ולא לעשות משהו חדש. אבל מישהו צריך לחשוב ואנחנו חלק מאלה שחושבים קדימה איך העולם הזה ישרוד בעוד 10 שנים. זה לא רחוק דרך אגב. עודף ביקוש על עצה במים צפוי ב-2030 בהרבה מאוד מקומות בעולם.

ואם לא יתחילו לשלב את הפתרונות שלהם תהיה בעיה מאוד רציית. וזה מביא אותי לשאלה הבאה אליך אולג. אתה א חלק מהחברה כמובן מקבלת תמיכה מהי סנטר בחיפה נכון שזה מקסים וטוב שיש גם את הגופים האלה שיתנו את התמיכה. אבל מה קורה עם המדינה כמה תמיכה אתם מקבלים מהמדינה ובכלל כמה המדינה מעורבת בחברות ירוקות כאלה שאלה מורכבת א במילים פשוטות א' בנוגע לאייסנטר אנחנו באמת חברים טובים שלהם ומדברים כמעט כל יום ותודה להם על התמיכה, לעילה המנכ"לית. ולכל הצוות. באמת א שותפים לדרך לאורך כל הדרך. כשאנחנו מדברים על גורמים מדינים אז יש פה א יש פה בעיה. בסדר? כולם מבינים את הצורך. כולם אומרים אתם עושים דבר נהדר, אנחנו תומכים בכם. אבל.

אני הייתי לפני חודש וחצי במשרד החוץ באיזשהו פאנל דומה לזה שדיברנו על בעיות בבועידות הקלים. ואם אנחנו הולכים לועידות הקלים הבאים והליתי כמה בעיות ויש בסדר לא נפרט אותם וכולם אמרו אולג אתה צודק כל מה שהלית פה הוא. נכון אנחנו נדבר איתך כמה טלפונים קיבלתי מאז וואו אפס זה אומר הכל אני זה אומר כמה דברים א' בגלל המלחמה יכול להיות שאין זמן לממשלה להתעסק ב כן אבל. אנחנו גרים במדינת ישראל אנחנו לא זה לא חדש שיש אני אומר כזה דבר הרבה יותר חזק. אם אנחנו לא נתפוס את הרכבת של כלכלה ירוקה, של הפחת פליט פליטות גזי חממה, של טיפול בבריאות שלנו בבסיסו, אנחנו נפספס אותו.

כל העולם כבר שמה, אנחנו עוד לא. אנחנו לא נותנים חסות לועידת הכלים מבחינת הממשלה בברזיל שתתקיים בנובמבר. ממשלה לא נותנת חסות שמה. מה אנחנו עושים? אנחנו נעשה את הכסף שלנו. החברות הפרטיות יודעות לעשות כסף. אבל. אנחנו לא נעשה אותו פה, אנחנו נעשה אותו במקום אחר. וחבל חבל צריכים לעזור לנו ולא רק כספית תדמיתית מדינית לדבר עלינו. יש לנו חברה שיודעת לעשות מים מאוויר יש לנו חברה שיודעת לייעץ בבנייה הירוקה. תיקחו אותם החוצה. מי. המדינה? אנחנו סטארטאפ, אנחנו מדינת סטארטאפים. למה שלא נהיה מדינת שיודעת להפחיד פליטות סיעטו? למה? גם אתה מסכים על הזעקה הזאת שקוראת פה? א לגמרי אני לגמרי מסכים איתה ואני חושב ש שאנחנו חייבים מה שנקרא לקחת את עצמנו בידיים.

בהיבט הזה ולהבין שחייבים לקדם את הפתרונות האלה שהם פתרונות ירוקים ובאמת יש תפקיד מאוד חשוב לממשלה אנחנו דרך אגב קיבלנו מענק מראש החדשנות ואנחנו מודדים להם על זה ומאוד תמכו בנו אבל. צריך להמשיך ולעבוד על זה הלאה ולקדם את זה ואפילו נושאים בנלים שעולג מדבר עליהם לעשות את זה בישראל כי בישראל מאוד יקר לייצר אז יש פה הרבה מאוד אלמנטים שמשתלבים עם העניין הירוק הזה ועם הכלכלה ועם זה שהמדינה. הזאת רוצה לצמוח ולהמשיך ולהתפתח. אנחנו מאוד געים שעשינו את זה בישראל. הטכניון הוא מוסד מדהים. השקיעו בזה המון. יש לנו שני פטנטים לטכנולוגיה הזאת אבל העניין הבא הוא באמת המסכור של הדברים האלה והחלפה של ההרגלים הקיימים. במקום בקבוקים.

מזהמים לעבור למים מאוויר שהם מים טהורים באיכות מאוד גבוהה וגם מאוד סביבתיים. עדי הבנייה ירוקה. בוא נדבר על זה. זה משהו שנכנס יותר ויותר. זה משפיע. יש אלמנטים מבוקשים מהבנייה הירוקה שגם יוצאים החוצה. אז. קודם כל דיברנו פה על רגולציה ועל איך באמת השוק משתנה. ודווקא פה אני כן חייבת להגיד שאני חושבת שאין גב כלכלי א גב טוב יותר לעולם הקיימות מבאמת רגולציה. בספטמבר 2023 התקן הישראלי לבנייה ירוקה תקן 5281 הפך מתקן. וולונטרי לתקן מחייב. זאת אומרת, אם לפני זה רק ב-15 ערים הגדולות חייבו לעמידה בכוכב אחד של בנייה עירוקה בכל המבנים, היום זה כבר גורף בכל הארץ. אנחנו מבינים שאין לנו ברירה. הדרך היחידה לצמצם את הפערים ב במרכז לפריפריה.

זה באמת התקן הוא גורף. ואנחנו יודעים שבניינים הם מזהמים מאוד משמעותיים, הם נחשבים לאחד. ענף הבניין בכלל הוא ענף מאוד מזה. ואם אנחנו לא נעשה איזשהיא חשיבה מראש לאיך אנחנו מתכננים נכון, איך אנחנו בונים נכון, מה קורה עם. החומרים שלנו אחר כך, לאן הם הולכים, אז כל הדבר הזה, איך אנחנו מוודעים שהמבנים שלנו צורכים פחות אנרגיה, פחות מים, ש אז לאן זה הולך באמת? אז. התקינה הולכת לכיוון טוב, אבל היא פוגשת בירוקרטיה מאוד קשה ואז הרבה פעמים יש לנו פערים מאוד גלים בין רגולציה שנכנסת לבין בירוקרטיה, לבין תסכול של היזמים, לבין טכנולוגיות שהם יקרות ועדיין קשה להטמיע בתוך מבנים. אז.

כן אנחנו רואים עדיין איזשהו בלבול אבל יש פתאום הסדרה כי כולם מחוייבים היום לעמידה של כוכב אחד לבנייה ירוקה שהוא שברך ל 55 נקודות שזה אומר שזה גם בתי ספר וגם משרדים וגם מסחר וגם מגורים כולם מחוייבים אבל. אני רוצה ש דווקא לטובת הצופים שלנו שאולי לא מספיק מכירים שומעים אולי בפעם הראשונה את המושג הזה בנייה ירוקה מה זה אומר איך זה נכנס לעולם הזה זה אומר שאנחנו מלווים את המבנה מהשלב המאוד מאוד ראשון ועוזרים לכל. צבע היועצים בפרויקט לוודות לוודא שהם באמת עושים את הכי טוב למען הדייר העתידי. זה אומר שהבניין יהיה חסכונים משמעותית בחשמל. זה אומר שהחומרים שמשתמשים בו במבנה הם חומרים ירוקים יותר טובים יותר בדרך כלל ביצור מקומי. זה מגיע לרמה.

שאיך אנחנו אפילו שומרים על האנשים שעובדים בזמן שבונים את ה את ה אז זה אומר שהבנייה מראש מלכתחילה יקרה יותר. שוב, יש מחקרים לכוכב אחד לבנייה ירוקה. אנחנו מדברים היום על תוספת של אחוז אחד, אבל. החיסכון הוא משמעותי הרבה יותר גבוה. אז כל הזמן ואנחנו כצרכנים יש לנו את היכולת להבין כמו שאני הולכת לקנות מקרר היום ויש לו דירוג אנרגטי ואני לא אקנה מקרר שהוא צורך חשמל גדול אני יכולה היום לראות גם בדירה. חדשה מה הדירוג האנרגטי שלה ופתאום להגיד רגע הדירה שלי יכולה לחסוך לי כסף הרבה כסף בעלות החודשית שלי פתאום היא עובדת בשבילי הדירה הזאתי ואותו בניין דירה בקומה למטה שההפניה שלה קצת שונה הדירוג האנרגטי שלה יכול להיות משמעותי.

נמוך יותר אז כאילו אני חייב להפעיל שיקול דעת לפני שאני קונה וברגע שאנחנו נהיה צרכנים חכמים באמת ואנחנו נבחר נכון אז גם היזמים לא תהיה להם ברירה אלא לשפר ולייעל את ה את ה את גם לשקף לנו את. מה שהם שמו בתוך המבנה זאת אומרת אנחנו בכל פרויקט שאנחנו לפני שאנחנו מכסות אותו אנחנו מעבירות חוברת לדייר שידע מה קרה פה בעצם מה ממה הוא יכול לההנות יש לו מערכות בקרה יש לו מערכת לניהול והש שבת אנרגיה. יש הגירת אנרגיה במבנה, אם יש פנלים סולריים, כל הדברים האלה הם מאוד חשובים ואם המידע הזה לא נגיש לנו אז אנחנו פשוט ואת רואה את זה איפה את רואה את העולם הזה שלה ירוקה עוד עשור מעכשיו ואז נניח.

המלחמה מסתיימת ענייני הבירוקרטיה מדבר את הפוליטיקה אני שמה פוליטיק נכון מסיימים את הדברים שכרגע הם אבן בדרך כן אני חושבת שקודם כל הצרכנים הם הפכו להיות הרבה יותר חכמים אני חושבת שהדור שגדל כאן הוא דור שמבין באמת יש. לנו יש מודעות מאוד גדולה. הם גם הם מבינים שקיימות זה לא רק מחזור של השפעה. אנחנו מבינים שזה שההתחממות הגלובלית היא נגרמת מהרבה מאוד גורמים. יש לנו הרבה מאוד דברים שצריך לקחת בהם בחשבון וחינוך הוא אחד מהם ולכן. אנחנו רואים את הילדים שלנו פתאום מדברים שיח אחר לגמרי. אז הכל מתחיל בחינוך בסופו של דבר. נכון מיכל? לגמרי. ובאמת דור הזד יש ממש מחקרים שדור הזד מאוד רגישים לנושא הקיימות והאימפקט. ואנחנו פה בישראל אנחנו באמת סטאטאפניש אבל.

אנחנו ממש רחוקים להיות איפקטניש וחבל שהדברים האלה באמת לא מצטלבים ובאמת דור העתיד במובן הזה בגלל שהם באמת יותר פתוחים לזה ויותר רגישים לזה אז כאן מטלת האחריות כנראה על כל מי שכרגע מופקד על החינוך שלהם א באמת. א אגב קימו טרנד מאוד חזק היום ברשתות החברתיות מאוד יש משפיעניות רשת שבונות עצמן על קיימות ממש וזה זה הולך ומתעצל אבל זה משהו שמאוד קשה להסביר אותו כשאת אומרת לאנשים קיימות מה זה ולדעתי החלק הכי חשוב זה. לפרק אותו ולהבין שזה גם חינוך זה גם קהילה זה גם אנרגיה זה גם מים זאת אומרת זה הרבה מאוד דברים ש זה תחבורה זה הרבה מאוד דברים שחייבים לקחת את כולם בחשבון בסל הזה כשאנחנו אומרים קיימות ואז זה.

יותר קל לטפל גם בכל אחד מהדברים ולשפר אותו ולייעל אותו כי לכל אחד מאיתנו יש את החיבור הזה למשהו בתוך ה בתוך הדבר הגדול הזה ועדיין יש באמת הרבה א דברים שעומדים בדרך התורה בכלל אנחנו מדברים שומעים פה. את הזעקות שלהם גם מבחינת רגולציה וגם המלחמה ובסופו של דבר איך את רואה שכן אפשר אולי לפרוץ את זה כי יש כל כך הרבה תחומים את גם הפוטק פואה ו שכל כך כבר משווים לעולם לטכנולוגיה הירוקה הזאת שתיכנס. ותוביל אותם קדימה ואפשר לפרוץ פה גבולות נכון האמת היא שבהחלט אפשר לפרוץ פה גבולות וגם רואים את היוזמות המאוד יפות וגם רואים צרכנים שבכל זאת כאלים שכן מאמצים יותר. יכול להיות שבאמת צריך להשתמש בהם שהם באמת יעזרו לפרק.

את החסמים גם אצל האחרים אבל אין ספק שלמשל ההליכה אחורה של הרגולציה בנושאים כמו למשל הרכבים החשמלאים בנושאים כמו למשל התפללת מים ביתית דברים מהסוג הזה גם כל החסמים הבירוקרטיים שאת צריכה עכשיו. להתחיל להתקין בבית שלך מערכת להתפלה ביתית של מים או א פנלים סולריים זה סיפור זה אישו שאתה צריך מנת להתמודד איתו ובאמת כמו שאולג גמר אף אחד לא הצליח לבטל עוד את מסלו ואנחנו עסוקים גם בדברים אחרים אבל. אני חושבת שבאמת אפשר לראות כאן תהליך פשוט צריך לפשט את השיח לארגן אותו בצורה יותר ברורה ובאמת לעודד גם תמריצים ולהוריד גם חצים אני חושבת שזה הכל עניין כמו שאת אומרת חינוך המודעות שמאוד מאוד חסרה כאן אנחנו רואים.

שיש דברים בקיימות ובאנרגיה ירוקה שנכנסו כבר מזמן לתורה יש חשבוניות ירוקות לעסקים שזה כבר אני לא רואה מישהו שיושב בפיזית כותב חשבוניות חירים את שקיות בחנויות ב10 אגורות שפתאום זה מקטין באופן משמעותי ש פתאום שהיית לוקחת דוגמה נהדרת. כן לא נעים לך אם אתה לוקח פתאום שקית בקופה זה הולך לכיוון טוב ועם זאת זה עדיין לא בכב שאנחנו רוצים נכון צריך פה באמת לעשות חשיבה משמעותית מערכתית של באמת גם מערכת החינוך וגם כל אותם גורמי רגולציה. שבאמת מקש לוקחים את העניין צעד אחורה. העניין עם הרכבים החשמליים זה באמת דוגמה מדהימה על הדבר הזה. אנשים נדהמו. אני באמת יצא לי לדבר עם מישהו שסיפר לי שהוא קנה רכב חשמלי לחלוטין והוא כל כך גאב ופתאום נודע.

לו שהוא צריך לשלם עכשיו א כאילו מיסים הרבה יותר מו תמיצים תמריצים בסוף כאילו מה שקורה במדינות באמת מתקדמות זה שמי שמקבל יש לו ערך מוסף יזם לא רוצה לשים תכנ הוא אומר אני מוכר את המבנה בעוד כמה. זמן אם אני אקבל מהמדינה או הדיירים שיגעו יקבלו פתאום הקלות בארנונה יהיה להם א מיסוי נמוך יותר אז יהיה לי אינסנטיב גדול יותר לעשות יותר וברגע שאין את זה וכולם עושים את זה כי הם צריכים כי אין להם. ברירה אז המדינה לא מתגיגיזת מספיק לעניין הזה ממה שאני מבינה שאת אומרת אני אומרת שאפשר לעשות יותר אפשר לעשות יותר אין מה לעשות זה הדרך היחידה בעצם.

לתמרץ נשאל את הסטארטאפיסטים שלנו כאן איך אתם רואים את ה בכל זאת על אף כל מה שדיברנו איך אתם רואים את הכלכלה הירוקה הזאת בעוד עסור מעכשיו כאילו קודם כל אני אוהב שאנחנו יוצאים עכשיו. לכיוון יותר אופטימי עם כל האמירות שלנו וגם בוודאי אנחנו רוצים לסיים באווירה אופטימית בסופו של דברים אנחנו יכולים ונסיים גם באווירה אופטימית כי שוב עם כל התוקפנות שלי שהיא לא באמת התוקפנות אלא אני מנסה להעלות פה בעיות שהן. קיימות וכולנו מכירים ומכירות את זה אני כן חושב שאנחנו בכיוון טוב אני כן חושב שמבחינת חינוך של הדור החדש ודור הבא אנחנו בין המובילים אנחנו חייבים לדבר בתוכניות כמו שלכם זה דבר מאוד חשוב. אנחנו בכיוון נכון. אנחנו צריכים.

להגביר את הקצב. אנחנו צריכים ללכת יחד עם כל העולם המודרני ואפילו לפניהם על מנת לסמן להם את המסלול. בסדר? ובסופו של דבר נהיה במקום טוב. אנחנו במקום לא רע. 4.2 מיליארד מחקר לפני שבועיים הוכיח. אנשים בעולם אין להם. נגישות למה הם נקיים. 4.2 מיליארד. חצי מאוכלוסיית כדור הארץ. אנחנו לא שמה, ברוך השם ואנחנו גם לא נהיה שם אבל בשביל שנהיה במקום הרבה יותר טוב, רגולציה, חינוך, הבנה של הנושאים, פירוק של הנושאים, כי דברים בומבסטים, מה לעשות. לא עובדים בביזנס ולא עובדים בחינוך, אנחנו צריכים לסמן את הדרך לעצמנו קודם כל ואז אנחנו נהיה יחד עם כל העולם המודרני. כאחד שהוציא סטארטאפ לעולם ולא לאו דווקא רק בתוך ישראל אז.

איך אתה רואה את ישראל לעומת העולם בהקשר הזה שם יותר פתוחים שם פחות אני מודה לך על הפרגון לא אני הוצאתי את הסטארטאפ הזה לעולם שני אחים מראל כבוד אדם במקומו יונח אני אוהב את שני אנשים אחד מהם. הוא הבוס הישיר שלי אבל בסדר אבל בכל זאת אבל אני מאוד מקדם ורוצה להמשיך לקדם את הסטארטאפ הזה בעולם אנחנו כתובים אנחנו לפני כולם כמעט בכל דבר תמיד ואנחנו עם כל האנרגיות שלנו והיכולת שלנו לחשוב מחוץ לקופסה ולהגל. פינות אוקיי במובן הטוב אנחנו מובילים את העולם הזה ונמשיך להוביל את זה ברמת סטארטאפים מדינה צריכה להיות איתנו אנשים ישראלים צריכים להיות איתנו ואז כל העולם יהיה איתנו תאמיני לי בארצות הברית אנחנו עושים עבודה נהדרת החוזים שאנחנו חתומים.

עליהם שמה הם בהיקפים שישראל לא תספק דברים כאלה אבל אנחנו חברה ישראלית, אנחנו סטארטאפ ישראלי, הפטנטים שלנו יושבים על ישראל, אוקיי? ואני רוצה להישאר פה. כמו שאתם שומעים לפי המבטע, אני לא נולדתי פה, אבל. אני חי פה. הילדים שלי חיים פה וימשיכו לחיות פה. אני אוהב את המדינה. אני רוצה שלכולנו יהיה טוב. אני באמת חושב שאנחנו מתקדמים לכיוון הנכון. הקצב הוא דורש שיפור, אבל. לכיוון הוא בסדר. וואו, ריגשת אותנו, ממש ריגשת אותנו. אומרת אבא שלי מציל את העולם אז לא יודעת כמה אני גאה במה שהיא אומרת כל פעם שהיא אומרת את זה אני ממש זה התמריץ האמיתי נכון יפה גאב אתה סיפרת.

שאתה גם א עובד יחד עם המגזר הדרוזי הבדיה בדואי הבדואי המדרוזינצ' הבדואי אז בוא נדבר בכלל על כניסת סטרטאפים גם למגזרים בתוך ישראל איך כמה זה קשה קל איך הם רואים כלכלה ירוקה אז. א שוב בישראל כלכלה ירוקה דיברנו על זה הרבה נסתכל על כלכלה ירוקה אפרופו שזה עכשיו אנחנו מסתכלים קצת קדימה והילה ולא רק בישראל אלא גם בעולם א גם בישראל יש מקומות שהם מנותקי רשת או מנותקי שום דבר אין. חשמל אין מים ושם בהחלט אנחנו יכולים להשתלב יחד עם חשמל ויחד עם מים שהם מנותקים לא קשורים לרשת זאת אומרת זה באמת פנלים סולריים זה מערכת שלנו שמתחברת לפנלים סולריים ואז יש לך גם מים וגם חשמל בלי צורך.

בשום רשת וגם בעולם הדבר הזה הולך ומתפתח ח בהקשר גם למה שאמרנו קודם, איך קורה איך נביא את הדבר הזה לתודעה ולהתמה בתוך הציבור? אז המפתח הוא התנסות. דיברתם קודם על החשבונית הירוקה, הרי אף אחד לא היה עושה. חשבונית ירוקה, אבל פתאום מישהו עשה פעם אחת ואמר וואלה זה מגניב. אז גם פה צריך פשוט לייצר את התנאים להתנסות. ובזה אנחנו עובדים 24/7. כאילו להביא את זה לקהילות מנותקות, לקהילות מרוחקות. זה יכול להיות גם לבתי חולים, לבתי. מלון, לחברות תעשיות. צ יש פה המון שימושים שאפשר להביא וכמו שעולג אמר 4.2 שתי מיליארד אנשים עם בעיות מים זה כמות שאי אפשר לתפוס אותה בכלל אז.

אני רק רוצה להשתלב בפתרונות לעזור להביא להם את המים בואי נחדד מיכל את העניין הזה של כניסת סטארטאפים בכלל לתוך מגזרים חרדים ערבים א התחלנו ופתחנו את הפאנל המאוד מעניין הזה שלומר עם העניין שאולי כלכלה ירוקה זה יותר. א שיווקי ופחות משהו אז בכל זאת איך מכניסים את זה ואת הסטארטאפים המצוינים האלה למגזרים האלה אז קודם כל באמת מה שמעניין הוא שבאמת בסוף צריך לנתח כל אחד מהמגזרים ולהבין איך הדבר מתקשר לנקודת הכאב שלו. דיברת על. חשבונית ירוקה. חשבונית ירוקה זה אחת הדוגמאות הבאמת מדהימות של סטארטאפ ישראלי. התחיל כחשבונית ירוקה. היום זה מורנינג. הם עשו באמת אקסיט מדהים. ומה שהם בעצם עשו הם באמת התחברו במובן הזה. זה קבוצה ספציפית של בעלי עסקים עצמאים והם.

התחברו לנקודת הכאב שלהם הרבה יותר בצורה הרבה יותר רחבה מאשר הנושא של הקיימות. מה זה אומר? הם בעצם גילו א שאנשים עצמאים מאוד אוהבים את מה שהם עושים, מאוד אוהבים את העבודה שלהם אבל. מה שהם מאוד לא אוהבים זה את הבירוקרטייה שמסביב את הלהוציא כוניות מי אוהב ועל זה מכירה מישהו שאוהב מך לך תרי ממש לא אני בטח לא והם בדיוק הבינו את הדבר הזה ויצרו מעטפת של סיוע לעצמאים בבנו ממש. קהילה כזאת יצרו להם סיוע בהרבה מאוד דברים מעבר לחש לנושא הירוק עצמו ואז ברגע שהסיפור נכנס למעטפת יותר רחבה הדבר הזה יותר משמעותי. אז למשל אני מניחה שבאמת כאילו בנגב הנושא של המים הוא יותר משמעותי ולכן הכניסה לשם.

היא נכונה. זה מדהים. זה מדהים מה שאמרת כי החזון של המקום שבנינו בו את המערכת הוא היה להיות אופגריד, להיות לא מחובר לרשת כי זה המסורת הבדוויץ. זאת אומרת ממש חיבור לדברים שדיברנו קודם שהם מסורת וחלקים לא מודעים. זה מחבר אנשים מאוד חזק למה שאתה קורא וזה חיזוק ירוק מודרני לתרבות שהיא מסורתית זה ממש מה שאמרת זה בול בפוניקי אז איך בכל זאת החרדים למשל. זה גם דוגמה הרי כל הנושא של הכלים האחת פעמים הם צורכים אותם הרבה יותר ממגזרים אחרים זאת אומרת בגלל ריבוי הילדים והארוחות והאירוחים וכל הדברים האלה וברגע שבעצם העלו כאן את המיסוי חשבו שזה הדבר הזה בעצם.

יפוץ אבל פה התחילו דווקא מאמצי לובי ודברים אחרים. אני מניחה שגם במים אתם בטח נתקלים בזה שכל מי שמתפרנס ממים ובקבוקים יש לו מה להגיד בנושא. אז. א זה באמת גם חלק מהעניין. כן. ואני רוצה לשאול אתכם באמת כן להתעקש על העניין הזה של איך אנחנו בכל זאת מכניסים את העניין של הכלכלה הירוקה ושל הסטארטאפים גם למגזר הערבי יותר. איך אפשר לעשות את זה? הם. בכל זאת כאן איתנו. נכון. נכון. צריך פשוט להבין בכל נקודת זמן את הצורך שלהם. דיברת למשל על הגמים, אוקיי? זה מיד החזיר אותי לילדות שלי שגדלתי בשיקון בבלי על ממש על גדות הירכון. אנחנו כילדים התייחסנו לדבר הזה כאסור.

להתקרב. באמת היה פחד נוראי. ממש פחד. כאילו תחושה שאם אתה במקרה נוגע אתה פשוט הופך להיות מה שנקרא מצורע. א בכל מקום, בכל נקודת זמן, צריך למצוא את הגורם הספציפי שמאיים. ובמגזר הערבי, בוודאי שאנחנו גם כמו בכל המגזרים. האחרים, צריך למצוא את המקום שבו זה מספיק כואב להם וגם צריך לתמרץ אותם, לתמרץ אותם, לתת באמת תגמולים, תמריצים וכמובן לעבוד על החינוך. שזה גם אמרנו כמובן גם על יתר מגזרים. ואני רוצה באמת להודות לכולכם.

קישורים רלוונטיים באתר גרינר

• ייעוץ ESG
• תקן 5281
• בנייה ירוקה לעסקים