כמה כבד הענן? טביעת הרגל הסביבתית של בינה מלאכותית

תמליל מלא של הסרטון

בעניין הבא, כשאנחנו משתמשים בבינה מלאכותית או שומרים קבצים בענן, אנחנו נוטים לדמיין משהו נקי, בלתי נראה ומרחף, אבל המציאות שונה לחלוטין. מאחורי הענן הזה עומדים מבנה ענק פיזיים, מרכזי נתונים, דאטה סנטרים שמלאים באלפי שרטים, מערכות חשמל ותשתיות מים. לפי הערכות, עד סוף העשור הנוכחי, צריכת החשמל של המבנים האלה תגיע לממימדים של מדינה שלמה כמו יפן. השאלה הגדולה כיום היא כבר לא רק כמה חכמת היא ai אלא כמה ירוק היא הבית שבו היא גרה והאם אפשר לעצור. את מפלצות האנרגיה למי לחמם את כדור הארץ סדר בנושא נמצא איתנו עדי מגדל מנכ"לית ומייסדת גרינר מומחית לבנייה ירוקה וקיי שלום עד מה העניין התחברת לאלומיניום כן האמתי שהוא הרגסתי שאני הייתי צריכה לדבר קודם כי הוא נתן פתרון.

מאוד יפה לבעיה שאנחנו מדברים עליה כבר הרבה מאוד בוא ננפץ קודם את השלה של הצופים בבית כשאנחנו אומרים ענן זה לא באמת ענן כמו שאני מכיר מהמקצוע שלינכון איפה זה קודם כל הוא לא בשמיים והוא לא קל ואוורירי. אנחנו מדברים על באמת מתקנים מאוד כבדים שיושבים על תופסים קודם כל שטחי קרקע מאוד גדולים הרבה פעמים באזורים א גם א במרכזי ערים והם צורכים המון משאבים אביו דיבר על זה גם כל הנושא של לקרר את הדטה סנטר. האלה א מצריך כמויות אדירות של מים ואנחנו צריכים לתכנן אותם נכון בשביל באמת להגיע למצב שהענן שלנו הוא יהיה מוברר כמה שיותר ולא יעיק לנו על השכונות גם ככה מרבית השכונות היום סובלות מעומס חום מאוד גדול א שאנחנו.

יודעים שבניינים ובטח דתאות סטאולוסות וכל הסיפורות של אפך את ה את המרכזים האלה הענן הזה הדטה סנטרים לפצצה סביבתית מתקטקת קת אתה יודע אפשר לקרוא לזה אתגר ודווקא אני חושבת שאם אתגרים גדלים מגיעות הזדמנויות כי אנחנו רואים פתאום. טכנולוגיות חדשות שלא שמענו עליהם והם היו טכנולוגיות כאלה שהיו טכנולוגיות מדף שהיו רק לצבא הופכות להיות ממש זמינות לנו לכולנו ביומיום ומעבר לזה א כל הדתסנטר יש להם המון חום שיעורי יש הרבה מאוד חום שנפלט החוצה ואם אנחנו. עושים אותם דווקא באזורים קרים אנחנו יכולים להשתמש ב מה יותר צורך שם מחשמל השרטים או הקירור של השרטים עצמם צורכים יותר חשמל אבל גם לקרר את השרטים צורך לא מעט חשמל וגם מים שהוא משאב לא פחות יקר היום.

יש מדינות שאין בהם בכלל מים נקיים אז איך אנחנו עושים את זה מייקרוסופט יש להם ניסוי מאוד גדול שהם החליטו בכלל לשים את הדטה סנטר בקרקעית האוקיינוס ולראות האם משם תגיע הישועה שלא צריך יהיה להשקיע במשבים של לקרר. את הדטה סנטר ועדיין כמובן חושבים שכמות החום שנפלדת מהדת הסנטר לא תשפיע על הסביבה כי אנחנו מבינים שיש לזה זה בסוף כמו דומינו אנחנו מייצרים אפקט ואנחנו אומרים רגע אולי בעצם. כל החום השיעורי הזה הופך להיות איזשהו הוא בסוף יכול להיות משעב אנרגטי שאנחנו יכולים להשתמש בו אם אנחנו נכים בערים את אומרת חום שיעור זה אומרת החום שאנחנו ניקח ממה שפ פולטות המערכות האלה נכון ולהפוך אותו למשעב שיעזור.

לעיר במקום להזיק לו. איך עושים את זה? נכון. כמו המחשב שלך שאתה עובד איתו הרבה והוא מתחיל להתחמם ואתה אומר יואו אני אשאיר את המחשב בצד כי אז. תחשוב בוא נכפיל את זה במיליונים ונבין את כמות החום שבאמת נפלטת מתוך הדטה סנטר ואם אנחנו ניקח את החום הזה ונשתמש בו לחימום של ערים שבמקום שהם ישקיעו משבים בלחמם את הבתים שלהם אנחנו נשתמש בחום הזה זה באמת. רע לי לעשות כאלה דברים זה רק דיורים את זה לא יש כבר טכנולוגיות באירופה יש עכשיו את הארגון מאוד גדול שנקרא greening ai datס סנטר אהשן שמחברים בהGBC ועוד כל מיני ארגונים בינלאומיים מאוד גדולים שמבינים שזה לא באוויר.

יותר. הם גם מחייבים את כל מי שמתכנן את הדטה סנטר להגיד נתונים אמיתיים לכמה חום הם פולטים, לאיזה מערכות הם שמים בשביל א לייצב את הדטה סנטר ואיך הם מה הם עשו בשביל לייצר. זה לא סתם ירוק, זה. לא כמו שהוא אמר כאן קודם שאנחנו לא מחפשים לראות עלים ירוקים וקיר ירוק. אנחנו רוצים לראות איך באמת המבנה שלנו הוא סיסטבילי אנשים שבונים דטה סנטרים באמת עושים דברים כדי לעשות אותם ירוקים יותר או שזה רק בלה של. ירוק אני ירוק אני ירוק אז זה גם פוגש אותם בירוק של הדולרים כי אם הם לא עושים הם משקיעים המון כסף או בלקרר או בלייצר איזשהו מתקן שהוא לא פולט את החום החוצה כי יש רגולציה סביבתית ועדיין היא.

לא מספיק חזקה אבל עוד תהיה ואנחנו יודעים היום שבשנת 2030 הצריכה של דתאות סנטר תהיה שבת ערך לצריכת ה החשמל מל של יפן אנחנו מדברים כאילו זה מספרים מטורפים ואנחנו רק בתחילת הדרך כל שאלה שאנחנו כותבים בצ'אט GPT. איך אתה מרגיש היום היא מפעילה כל כך הרבה א כן ולכן אנחנו צריכים כל הבאל יש סיכוי שבאמת בישראל ידעת הסנטרים שיוגדרו כירוקים או שבסיפור של הקרקעות פה והמחסור בקרקעות ובגולציה זה בכלל אפשרי אני חושבת שאין בכלל דילמה. זה יקרה והרגולטור תמיד הולך שני צעדים קצת אחרי כולם אבל אז הוא מגיע ומנחיט א הרבה פעמים הרבה מאוד אתגרים שגורמים לטכנולוגיות חדשות להיכנס ולהיות חלק מהדבר הזה ואמנם ישראל היא מדינה מאוד חמה אז.

אנחנו לא נוכל להשתמש במים החמים שמגיעים לחמם א אבל כן אולי בחורף לחמם בריכות ציבוריות אבל כל פעם אנחנו מנסים ללכת עם משבר האקלים ולעשות כל מיני דברים כדי למנוע את המשבר הזה ואז באה הטכנולוגיה שמנסה להרוס לנו. גם הטכנולוגיה הזאת של הAI והשרת והקירור וזה זה עוד פעם אתגר נכון אבל אני חושב בין הדולרים לבין הירוק אני חושבת שגם היום חברות מבינות את הערך המאוד גדול שהם מביאות לסביבה גם מדינות מבינות את האחריות הסביבתית שיש. להם וזה אמנם מאבק כזה אבל הוא לא הוא יגיע לאיזשהו איזון אני מקווה שבסוף אנחנו נצליח להכניס כמה שיותר טכנולוגיות חדשות ועדיין להתחשב בסביבה להשתמש באזורים שהם לא פוגעים ב בחיות בבעלי חיים ובצ צמחיה ואנחנו לעשות את זה.

או לשים כאלה דברים בחלל לא פה אולי בסוף זה גם יקרה אתה יודע מסטיס לחלל הרבה דברים נכון שרטים בחלל ולא פה יכול מאוד להיות שזה יהיה אחד הפתרונות אבל. אני לא חושבת שהפתרון יהיה לואו לא נשתמש בבינה מלאכותית כי בסוף אנחנו כן רואים שהקדמה מנצחת ואיתה היא מביאה טכנולוגיות חדשות ופתרונות איך לשמור על סביבה נקייה בטוחה יותר לנו ואכים גם לההנות מזה כי אם בסוף באירופה לא. יצטר יצחו לחמם יקבלו חינם את החימום בבית שלהם בחודשי החורף החמים פתאום לא תהיה התנגדות מצד התושבים לדבר הזה זה מתנה גדולה שהם מקבלים להשתמש בחום שנפלט משם זה לחב את הבתים טכנולוגיה שצריך עוד לעבוד עליה זה לא.

שם לא אבל אם שמת זה במרכז ערים צפופות אז זה פתאום זה כבר נגיש והכל שוב בעניין של תכנון תשתויות הדברים שא תמיד חוזרים אלים לאיך לתכנן נכון בתחילת הדרך ולא בדיעבד ואז אנחנו מבינים כמה ערך יש לדבר. הזה עדי תודה רבה לך תני תודה לך תודה רבה ‏y.

קישורים רלוונטיים באתר גרינר

• מרכזי נתונים
• סקר אנרגיה
• דיווח ESG